בתשובה לירון, 25/03/13 13:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני אכן מעריך שמה שאתה אומר כ"נניח" הוא באמת מה שקרה עם ליבוביץ הוא עצמו סיפר פעם שבתחילה קיים את המצוות משום שכך חינכוהו בביתו מבלי לשאול הרבה שאלות ורק במשך הזמן תוך כדי חייו מצא את ההסברים שמאחורי מעשיו. זה אולי גם מתאים איך שהוא לעובדה שתקופה ארוכה מחיו הוא בכלל לא חבש כיפה בשעות עבודתו (זה מסופר או בסרט או בכתבה מערוץ 2), ואת זו שם על ראשו רק מאוחר יותר (כששאלוהו לפשר הדבר, תשובתו הייתה "זה לא עניינך"). אין לי שום בעיה אם מישהו שעושה דברים בגלל כל מיני סיבות פסיכולוגיות, מבלי בדיוק לדעת מדוע הוא עושה אותם. אבל מה שמייחד את ליבוביץ שהוא המציא שיטה והלך אתה ממקום למקום תוך הטפה וניסיון עיקש לשכנע בה את הציבור, ובמידה די רבה של הצלחה, כי האנשים התרשמו ממנו רבות. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מי שקורא את ההקדמה ל"מורה נבוכים" יכול להרגיש שלייבוביץ' לא "המציא" דבר. הניגוד בין השכל למסורת, והניסיון לפתור-לא-לפתור אותו באמצעות ספקות עמוקים לגבי אלוהות מתערבת תוך קיום מצוות אדוק, הופיע הרבה לפני לייבוביץ'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן שליבוביץ עבר בחייו איזה שהוא תהליך של התלבטויות וגיבוש דעה, אבל ליבוביץ שאנו מכירים, ושעל דרכו דובר במאמר, הוא כבר מגובש ונטול ספקות. לכן איני בטוח ש''מורה נבוכים'' שבא ליישב סתירות לכאורה בין הדת היהודית וכל מיני חידושי פילוסופיה ומדע שצצו בתקופתו, ולחזק את המאמינים קשור לענייננו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |