|
אני חושב שזה עמד ברקע מזה זמן ואפשר היה לצפות שזה יקרה. ייתכן שזה קשור בליברמן, לדעתי זה קשור בשינויי המגמות בתת המערכת המזרח תיכונית. רק על פי הרושם של הדברים, כמדומה שטורקיה זנחה בשלב זה, "בתור" הזה, את השאיפות להגדיל את עצמה, מה שמכנים מדיניות ניאו עות'מאנית, על רקע הידוק הברית הישראלית אמריקאית, ממש כשם שהיא פתחה בה על רקע הציפיות להתרופפות הברית הישראלית אמריקאית. ממש סגירת מעגל עם בוא כהונתו השנייה של אובמה, של הדרמה הגדולה אשר נפתחה והתחוללה במשך כל כהונתו הראשונה. ההקשר של הדברים ב- 2013 שונה בתכלית מן ההקשר ב- 2010, העוקץ של המהלך הטורקי התמוסס. אני אינני יודע לזכותו של מי לזקוף את אישוש מעמדה האסטרטגי של ישראל, למרות הכל ובתהפוכות העיתים, אם לא לזכותו של המדינאי הישראלי הדגול.
לדעתי, אם אני קורא את הדברים נכון, בשלב זה כבר עברה תת המערכת המזרח תיכונית לתצורה רב קוטבית, אולי תלת קוטבית, כאשר המדינויות של שלוש הכוחות העולים יעמדו ביסוד האירועים לעתיד לבוא. אנחנו נראה יותר ויותר- מדיניות אזורית, שההתרחשויות שלה משתלבות ומתנהלות על מישור אחד. המדובר הוא בשתי מעצמות אזוריות, טורקיה ואיראן, אשר לדעתי אף אחת מהן איננה שוקעת והן בגדר עובדה גיאופוליטית יסודית, וישראל היא השחקן האזורי השלישי אשר רק הודות למהפכת ההייטק, לדור ההייטק, לאנשי המדע והמחשב הישראלים הצליחה לזנק למעמד כזה. אם נצליח לשמר את המעמד הזה, ישראל תוכל להמשיך ולהתפתח.
|
|