בתשובה לאא, 17/03/13 2:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אפשר להיכנס, אם יש לך עניין, לדיון בכל אחד מהגופים שהזכרת ואפשר אולי גם לנסות לפתח תיאוריה שיטתית בנושא. ברור שלא מדובר בעניין פשוט או חד משמעי. לדוגמה, תנאי אחד חשוב (שכבר הזכרתי) לכך שסורטיציה תוכל לתפקד היטב הוא הפקדתן בידי הגוף של סמכויות משמעותיות מספיק (ואפשר להוסיף, משאבים רבים מספיק) על מנת להצדיק את תשומת הלב המלאה של המוגרלים ולמקד בגוף תשומת לב ציבורית. בניהול עיר או כפר לא ברור לי שזה יהיה המצב. כאשר זה לא המצב מתרחשת נטישה (פיזית או מנטלית) מצד חלק משמעותי של המוגרלים והשליטה עוברת לידי מיעוט של משוגעים לדבר ושל גורמים חיצוניים לגוף. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע ברור לך שניהול מדינה יעניין מספיק, וניהול עיר גדולה לא? ואולי נחמיר, ונעביר את האו"ם למשטר סורטיציה? במקום 200 נציגים של 200 מדינות, נקבל 40 סינים, 40 הודים, 9 אמריקאים, 10 ערבים, 15 אירופאים, וכו', ואף לא ישראלי אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, לא הייתי אומר שברור לי - עד שלא יהיה נסיון מעשי עם השיטה יהיה מדובר בניחוש מושכל. באשר לעניין האו''ם, כאמור, מעבר לגודל מסויים, נמוך למדי, גודל הקבוצה הנדגמת הוא לא הגורם המכריע. אני חושב שעבור רוב האנשים המדיניות הממשלתית בארצם משפיעה הרבה יותר מאשר מדיניות האו''ם כך שהשפעה על המדיניות הממשלתית תהיה חשובה עבורם יותר מאשר השפעה על מדיניות האו''ם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובמדינה פדרלית/קונפדרלית, איזו סקאלה מתאימה לסורטיציה? המחוז (מדינה בארה"ב או באיחוד האירופי) או האיחוד כולו? קצת מטריד אותי ששיטת הממשל שאתה מציע מסוגלת לעבוד רק ברמת הממשל "המשפיעה ביותר", ושלא ניתן לבחון אותה ברמות אחרות. זה נשמע כמו תירוץ לפירוק מדינת הלאום. כי אם דמוקרטיה ייצוגית היא ערך חשוב כל כך, היא צריכה להתגשם גם ברמות שמעל המדינה ומתחתיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האו"ם (האומות המאוחדות) מייצג את מדינות העולם ולא את אזרחיהם או תושביהם. אין זה מתפקידו (כלומר: אין לו אפשרות) לדאוג לכך שלכל תושב סיני תהיה אפשרות להצביע (או במונחים של הייצוג: שהממשלה הסינית לא תמציא פתאום עוד מיליארד תושבים פיקטיביים לצורכי ההגרלה) לעומתו באיחוד האירופי יש בחירות כלליות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידוע שהאו"ם הוא גוף בלתי דמוקרטי. הצעתי להפוך אותו לכזה, ובה בעת לבחון את הסכנה שמציבה הסורטיציה בפני קבוצות שוליים, שהייצוג המוגבל שלהן כיום יימחק לגמרי. אגב, הבעיה של "מי אחראי על מרשם התושבים/מי מטיל את המטבע" קיימת גם בסקאלת המדינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה המתבקשת: בפדרציות (לדוגמה: ארצות הברית וגרמניה) יש בתי נבחרים נפרדים ברמת המדינות. לשתי הארצות הללו יש שני בתים לבית הנבחרים הפדרלי: האחד שמייצג את כל האזרחים והאחר שמייצג את כל המדינות. כמוכן: בעיית ההוגנות ("מי מטיל את המטבע", "מי כותב את רשימת התושבים") קיימת גם היום. בדמוקרטיה יש באופן כללי הסכמה להתנהג בצורה הוגנת. אחת הסיבות היא שמחר אתה עלול למצוא את עצמך באופוזיציה ואתה מעדיף שמי שיהיה בעמדת הכוח אז יהיה גם הוא הוגן. נוהגי הדמוקרטיה הם במידה מסויימת הכללה של זה. להערכתי חוסר המחוייבות לעתיד של מוגרלי הסורטיציה יחליש את המחוייבות לשלטון הוגן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את "התשובה המתבקשת". ליורם גת שי תחושה שסורטיציה לא מתאימה לעיר, ולא מתאימה לאו"ם, אלא רק למדינה. אני מנסה להבין מה ההגיון בבחירה הזו, שנראית לי שרירותית, באמצעות דוגמאות. האם הסורטיציה מתאימה לברלין? לברנדנבורג? לגרמניה? לאיחוד האירופי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלות לדעתי הן (1) האם סביר שאנשים אקראיים יקדישו את תשומת הלב הנחוצה לתפקיד, (2) האם יוקצו למוגרלים המשאבים הנחוצים על מנת שיוכלו לבצע את תפקידם, (3) האם הציבור ישים לב למתרחש כך שלא תהיה תחושה של חוסר אחריות ו-(4) האם לא קיימת סיטואציה בה פועלים במערכת מקצוענים שיהיה להם יתרון מובנה על פני המוגרלים. אני חושב שגוף במישור המדינתי עשוי, אם יתוכנן היטב, לעמוד בקריטריונים הללו. אני פחות בטוח לגבי גופים במישורים אחרים, אבל אפשרי בהחלט שיהיו כאלה, בתנאים המתאימים. בעיר גדולה, שבה ישנה עיתונות מקומית אפקטיבית ושבה התושבים חשים שלהחלטות העירוניות יש השפעה משמעותית על חייהם (תל אביב, אולי) המועצה העירונית עשוייה להיות מתאימה לשימוש בסורטיציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהי שיטת הממשל הראויה למוסדות שאינם מדינה? מה דעתך על מוסד הבוררות-בידי-מושבעים שהצעתי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי תשובה מן המוכן לכל מקרה. העקרון הדמוקרטי הוא שכל כוח פוליטי צריך להיות בידי גוף ייצוגי או כפוף לגוף ייצוגי, אבל היישום בכל מקרה עשוי להיות שונה. גם עבור גופים שנבחרים כמדגם ישנם הרבה פרטים נוספים שצריך לתכנן אותם באופן זהיר ומושכל. באשר לרעיון הבוררות, נראה לי שהוא לא ישים מהסיבה שציינת - עלות. אם שני הצדדים מסוגלים להסכים לגשת לבוררות הם יוכלו להסכים מן הסתם גם על בורר או צוות קטן של בוררים ולא ירצו לשלם את עלות ההפקה של חבר מושבעים גדול. רעיון אחר בעל גוון דומה שהיה לי הוא הקצאת תקציב ציבורי להפקת תקשורת דמוקרטית - עיתונים וערוצי רדיו וטלוויזיה שעורכיהם יהיו קבוצות אזרחים שיעבדו במשרת עורך באופן חלקי (יום בשבוע, נניח). גם הפעילות הזאת יכולה להיחשב כצעד לבדיקת מידת הנכונות והיכולת של אזרחים להשקיע זמן ומאמץ בתרומה לאינטרס הציבורי (נדמה לי שלכך את מכוונת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זה קשור לכך שלפחות בארץ הבחירות לכנסת נראות לאזרח הטיפוסי חשובות יותר (בסדר גודל) מהבחירות לרשות המקומית או לאו''ם. אני לא בטוח איך זה בגרמניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן - בדיוק כך. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |