בתשובה ליורם גת, 14/03/13 15:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שיתוף פעולה פוליטי כרוך בהכרעות, וזה תמיד בניגוד לרצונות אחרים - אז מה יניע את הנבחרים האלה על פי מדגם שלא להעביר את הקדנציה שלהם בנעימים, ללא כאב הראש של מחלוקות והכרעות? ההנחה שלך לגבי התנהגות הגוף הזה, שנראה לי די אמורפי, נראית כ Wishful thinking. באמונה, כל הפרוייקט הוא סרבול על גבי סירבול לא קטן של שיטת הממשל הקיימת, שלא לדבר על העלות העצומה של החזקת כל הפרוייקט. ואגב, ההבדל בין נבחרים או ממונים לבין דגומים הוא דווקא לרעת האחרונים, משום שהם לא צריכים לתת דין וחשבון לגוף שמינה אותם או השפיע על בחירתם, ואין עליהם כל אחריות, וכיוון שאינם תלויים בבחירה מחדש, - מה יפריע להם להשתמש במשרה שנפלה לידיהם כדי להרוויח באופן אישי? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
> מה יניע את הנבחרים האלה על פי מדגם שלא להעביר את הקדנציה שלהם בנעימים, ללא כאב הראש של מחלוקות והכרעות? מה מניע את הנבחרים? הרצון להשפיע על המדיניות הציבורית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל למה דווקא לטובת כל המגזרים שהם אמורים לייצג (לאיזה מגזר שייכת נדיה חילו [ויקיפדיה]? ערביה? נוצריה ערביה (ואפשר להמשיך עוד: נוצריה אורתודוקסית?)? תושבת תל־אביב-יפו? תושבת יפו? עובדת סוציאלית? נציגת בית ברל? נציגת נעמ"ת?) מה שאתה מפספס הוא שברוב המקרים לרוב הציבור באמת לא אכפת מרוב העניינים. יש קבוצות של בעלי עניין. אם נסתכל על המאמר בוויקיפדיה על נדיה חילו נראה שם דוגמאות להשגי החקיקה שלה ונבחר בהם כדוגמאות אקראיות לחוקים: * חוק המוסד העליון ללשון הערבית (יחד עם מיכאל מלכיאור) * חוק המסדיר את השעייתו של עובד מדינה או עובד רשות מקומית אשר במסגרת עבודתו אחראי על קטין או חסר ישע והוגש נגדו כתב אישום בחשד לביצוע עבירת מין או אלימות בקטין או בחסר ישע שעליו היה אחראי במסגרת עבודתו (יחד עם רן כהן) * תיקון לחוק מניעת אלימות במשפחה, הקובע כי בית המשפט לענייני משפחה לא יוכל לדחות בקשה למתן צו הגנה מבלי לתת למבקש הבקשה או לבא כוחו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניו (יחד עם גדעון סער) * חוק המסדיר מחדש את תפקידיהן, מעמדן והליך מינויין של היועצות לענייני מעמד האשה ברשויות המקומיות. * כמו כן, הייתה בין יוזמי החוקים לביטול איחודי הרשויות בעיר הכרמל ובשגור. אני בטוח שתוך כמה דקות מחשבה תוכל למצוא כמה נימוקים מעניינים בעד ונגד כל אחד מהחוקים הללו. אני בטוח גם שהמדינה שלנו הייתה יכולה להתנהל בסדר גמור גם בלעדיהם. את מי מעניינות הרשויות המקומיות בעיר הכרמל (דליית אל כרמל ועוספיה) או בשגור (מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה. לא לבלבל עם סג'ור שנמצא קצת מזרחה משם)? את מי מעניין מוסד עליון לשפה הערבית? אתה בעדו? אתה נגדו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(לשאלתך - את תושבי עיר הכרמל ושגור מעניין מאוד האיחוד, כן או לא. והמוסד העליון ללשון הערבית מעניין, מן הסתם, את דוברי הלשון הערבית כשפת אם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
> אבל למה דווקא לטובת כל המגזרים שהם אמורים לייצג (לאיזה מגזר שייכת נדיה חילו [ויקיפדיה]? מעולם לא טענתי שנדגמים אמורים לייצג מגזרים. הם אמורים לייצג את הרעיונות והאינטרסים שלהם כפי שהם מבינים אותם. הדגימה הסטטיסטית תבטיח שהרעיונות והאינטרסים הללו ייצגו את האוכלוסיה ככלל. הייצוג הוא לא פונקציה של נדגם בודד אלא של המדגם ככלל. > מה שאתה מפספס הוא שברוב המקרים לרוב הציבור באמת לא אכפת מרוב העניינים. יש קבוצות של בעלי עניין. ואם הדבר נכון אז מה בכך? מי שמתעניין בנושא מסויים יוכל להשפיע בנושא זה. > אתה בעדו? אתה נגדו? אני לא יודע ואין שום היגיון שאטרח לברר מאחר שכמעט שאין לי כח להשפיע על המדיניות בנושאים הללו. אם, לעומת זאת, שמי היה עולה בגורל והייתי חלק מהבית הנדגם הייתי מנסה לברר מה הם הנימוקים בעד ונגד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פתאום. היית מסכים להצביע בעד או נגד בתמורה לכך שחברת הכנסת ''ערבייה אקראית'' תצביע בעד או נגד אישיו שיקר לליבך ושאין לה מושג ירוק לגביו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיקולים כאלה של יצירת קואליציה אפשריים בהחלט, ואין בכך כל רע מבחינתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי. נניח שערביה אקראית היא מושחתת - מישהו שילם לה, או חטף את בנה בכורה, כדי שתתמוך בהקמת מכון מחקר לערבית ישראלית משום שדודו של אותו מישהו הוא בעלי הקרקע המיועדת למכון וסבתא שלו מועמדת לניהול המחלקה להגיית האות ג'ים או גים (תלוי אם היא מכינה את הפלאפל שלה מחומוס או מפול). כעת היא מציעה לך להצביע בעד הטלת מס על קוסטיצה - נושא חשוב בעיניך (ואתה לא מושחת) אם תצביע בעד המכון. איך זה שונה מאותן עיסקאות שנערכות כיום בקונגרס, בסנאט, או במידה פחותה בכנסת ישראל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש סיבה ספציפית שהמושחתת בדוגמה שלך היא ערביה, או שמדובר בשנאת חינם כלפי השונה? לגופו של עניין, אם אחשוב שהנושא חשוב ברור שלא אשתף פעולה. אם הנושא ייראה לי בעל חשיבות מועטה, ייתכן שאסכים לעשות עיסקה. כאמור, עצם עשיית העסקות אינו בעייתי אלא תוכנן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדוגמא שמישהו אחר הביא כללה מכון לשפה הערבית, אם אתה לא יכול לטרוח ולקרוא לפחות אל תתחצף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה הזו היא דוגמה טובה לשינאת חינם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הא! אכן. צודק. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |