בתשובה לעומר, 13/03/13 14:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם יש אפשרות טובה יותר לדאוג ל99%, למה מי שמבטיח ליישם אותה (וכאלו לא חסר) לא זוכה בשלטון ? האמת היא שאין לאחוזון העליון עדיפות חזקה בנוגע לשלטון, אלא שמיעוטו (פחות מאלפיון עליון) נמצא בעמדת כוח טובה יותר למשא ומתן. כך שברצות הממשלה למקסם את טובת הכלל, היא נאלצת לתת הטבות למעטים כדי להטיב עם אותם 99%. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
> אם יש אפשרות טובה יותר לדאוג ל99%, למה מי שמבטיח ליישם אותה (וכאלו לא חסר) לא זוכה בשלטון ? זו שאלה מוזרה: ברור שהזוכים בשלטון מבטיחים לדאוג ל-99% (או לפחות לדאוג לסקטור נרחב של בוחרים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי... היסטורית נשיאי ארה"ב למשל מקיימים חלק ניכר מאד מהבטחות הבחירות שלהם, כך שהם עושים את מה שהבוחרים חושבים שיש לעשות כדי לדאוג להם. אז איפה פה הבעיה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלק ניכר? בית הנבחרים והסנאט שוחקים כל הבטחה מאלה שמגיעות לחקיקה . הקונגרס קנוי על ידי ההון הגדול. זו עובדה שאפשר לומר שהיא כמעט מוסכמה. גם הדמוקרטים וגם הרפובליקנים נמצאים מימין לציבור אם בודקים את השקפת העולם על פי סקרים מפורטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גוגל הוא ידידך. וגם אתה כושל בכך שאתה מתייחס לנקודה מסויימת בזמן ובמדינה אחת בלבד ומשליך ממנה על כל ההיסטוריה ועל כל העתיד. לא ראיתי סקרים שמצביעים על כך שהדמוקרטים נמצאים מימין לציבור, אשמח אם תפנה אותי. עכשיו הייתי מציע שכולנו נצא לרחוב, נתחיל לדבר עם אדם אקראי (אבל בלי לרמות - נניח האדם ה 15 שאתם רואים, כולל מהגרים) ונשאל את עצמנו אם באמת היינו מעדיפים שהוא יהיה בפוזיציה לקבל טובות הנאה מבעלי עניין לעומת חבר כנסת אקראי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
> לא ראיתי סקרים שמצביעים על כך שהדמוקרטים נמצאים מימין לציבור, אשמח אם תפנה אותי. ראה לדוגמה כאן: http://www.pollingreport.com/politics.htm את ארבע השאלות שאחרי "Wall Street and its lobbyists". השאלות האלה נשאלו ב-2011, בתקופת כהונתו של אובמה. (מובן שאף בנקאי לא הועמד למשפט על תפקידו במשבר.) > עכשיו הייתי מציע שכולנו נצא לרחוב, ... האם אותך כל כך קל להטות באמצעות טובות הנאה? מה באשר לבני משפחתך? ואם אתכם לא קל להשחית, האם אתה סבור שאתם באמת כל כך יותר הגונים מהאדם הממוצע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנסיוני האישי (כן, אני יודע שזה מדגם קטן למדי), לא פעם התשובה על "האם אותך כל כך קל להטות באמצעות טובות הנאה?" משתנה כאשר השאלה הופכת מעניין תיאורטי למעשי. יש סיבות אבולוציוניות טובות לאדם להאמין על עצמו שהוא הרבה יותר מוסרי משהוא באמת. כך, למשל, אם היו לי מיליארד דולר אני בטוח שהייתי תורם המון לכל מיני גופים, אבל בינתיים אני בקושי תורם פרוטות שחוקות, וגם זאת תוך כדי אנחות קורעות לב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין איך 4 השאלות האלו מראות שהדמוקרטים יותר ימניים מהציבור - כל מה שהן מראות הוא שאנשים כועסים על וול סטריט, אבל אולי אני לא מסתכל על השאלות הנכונות. באותו עמוד רואים גם שבין 22 ל 30 אחוז תומכים במסיבת התה. יאבאלה! הרעיון להעמיד בנקאים למשפט נשמע על פניו כמו רעיון לא רע - משהו כמו משפטי נירנברג בקטנה, אני מניח? אבל כשמנסים ליישם אותו בפועל הוא לא כל כך עובד כי קשה מאד לשפוט אנשים על זה שעשו עבודה גרועה וקשה להוכיח שהם עשו עבודה גרועה במכוון. ראה למשל מה קורה באיסלנד, שם ששים לשפוט את הבנקאים (ויש לציין ששם הם גרמו לנזק הגדול ביותר ולתועלת אפסית): בנוסף, אם אתה בענייני דיוק (ואתה לא בענייני דיוק כי יש קבוצות כיום, כמו שכבר ציינתי בשרשור על הסוחרים בתדירות גבוהה, בהן נהוג שאם אומרים משהו סימן שהוא נכון), כמובן שבנקאים רבים הועמדו לדין ברחבי העולם. אולי לא מספיק מהם ואולי אפשר היה לעשות יותר, אבל אם היו עושים יותר פתאום היו מגיעים גם לשמאים, למתווכי המשכנתאות והנדל"ן, לעיתונים שפירסמו את המוצרים, למנהלי קרנות הפנסיה שקנו אותם... כל חייל פשוט היה פתאום צריך לדאוג להגנה משפטית והקו החד בין ה 1% המושחתים ובין 99% הצדיקים היה נעלם לפתע. גוגל הוא ידידך גם לצורך זה. יש לי בני משפחה שאני בטוח שאפשר להטות בקלות, למשל דודה שלי שכל חייה נאבקת לפרנס את עצמה ואת שני ילדיה ועסקה בעיסוקים חוקיים אולי, אבל על גבול ההונאה (קצת כמו שיווק משכנתאות לטיפשים) כמו מכירת time shares, כל מיני חברות פירמידה (הרבלייף וכאלה) וכיו"ב, או אבא שלי בתקופות קשות של חייו, או סבא שלי שהיה עובד בכיר בחברת חשמל ומעת לעת היה חוזר הביתה עם "מתנות" ממפעלים, חקלאים ואפילו ראשי עיר מיהודה ושומרון שזכו לזירוז הטיפול בעניינם. יש אחרים במשפחתי שאי אפשר להטות בכלל להערכתי ובעצמי לשמחתי תמיד הייתי במצב בו איני צריך להיכנע ללחצים, אבל (1) לא הציעו לי הרבה. (2) לא הייתי משלה את עצמי שאני חסין. בתור כלל אצבע הייתי אומר שכל מי שנמצא בקשיים כלכליים אפשר להטות וחלק ממי שלא נמצא בקשיים כלכליים אפשר להטות אבל אני לא יודע להעריך מה גודלו של אותו חלק. אני לא סבור שחברי כנסת הם הגונים יותר מהאדם הממוצע, מן הסתם פחות, אלא שמי שדואג להשחיתם ישחית גם את האדם הממוצע כמעט באותה מידה של הצלחה ולכן לסורטיציה, שנשמעת לי כמו סוג של נקניק פולני, אין יתרון גדול מבחינת הפחתת השחיתות ויש לה חסרונות מובהקים בפרמטרים אחרים שהבחירות הפנימיות במפלגות מסננות לפיהם. כלומר השאלה אם אדם הוא במאה אחוז הגון היא שאלה חשובה, אבל היא לא השאלה היחידה ואולי גם לא הכי חשובה כשבאים לחזות כיצד יתפקד ואם ינסה לקדם את האג'נדה שבשמה נבחר או שיפעל בעיקר להעשרת שולחיו העלומים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כשכתבתי "עבודה גרועה במכוון" התכוונתי לכוונה פלילית, גם על עבודה גרועה במכוון אי אפשר לשפוט מישהו בד"כ אם אין לו כוונה כזו. 2. התוצאה של ההפגנות במערב מעידה שכל מה שהעם רוצה הוא צמיחה כלכלית מתמשכת - הנה הבורסות חזרו לרמתן לפני המשבר, המשכנתאות שוב זולות, הקוטג' אולי עדיין יקר אבל גן הילדים בחינם וכולם כל כך מרוצים עד שהם אפילו לא מעלים על דעתם להשתתף בבחירות במתכונתן הקיימת ולהצביע בעד מפלגה שעיקר מצעה "צדק חברתי". אתה מפרש זאת כיאוש מהמערכת האלקטורלית ובחירה מודעת לא לשחק במשחק שחוקיו גרועים, אבל זה נשמע כמו פירוש הזוי במיוחד - הלא מאות אלפים הצביעו למפלגות חסרות פשר כמו זו של יאיר לפיד ובוודאי היו מצביעים בעד אותה מפלגה חברתית ומכניסים אותה לקואליציה. אי אפשר לטעון סימולטנית שהשלטון הוא רב השפעה ולכן ה 1% משקיעים בהשחתתו ושהוא חסר כל השפעה ולכן אין לנסות ולהשתתף בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
> כמובן שבנקאים רבים הועמדו לדין ברחבי העולם היתממות, כמדומני - הרי ענייננו היה הדמוקרטים בארה"ב, אז העמדות לדין באיסלנד אינן רלוונטיות. אז אנא השתמש בכלי שאתה כה אוהב להמליץ עליו (ובצדק) וחפש ומצא והעמד דברים על דיוקם: מי היו הבנקאים שהועמדו לדין בגין חלקם במשבר בארה"ב על ידי ממשל אובמה? > קשה מאד לשפוט אנשים על זה שעשו עבודה גרועה וקשה להוכיח שהם עשו עבודה גרועה במכוון. קשה? אולי (ואין שום סיבה להאמין לניו-יורק טיימס בעניין, אגב). גם אם לא היו מושגות הרשעות עצם ההעמדה לדין היתה בעלת משמעות. לא - ממשל אובמה הגן על הבנקאים באופן אקטיבי. ראה כאן, לדוגמה: http://www.salon.com/2012/05/10/wall_streets_immunit... > אני לא סבור שחברי כנסת הם הגונים יותר מהאדם הממוצע, מן הסתם פחות, אלא שמי שדואג להשחיתם ישחית גם את האדם הממוצע כמעט באותה מידה העניין הוא שאת חברי הכנסת אין כל צורך להשחית - מנגנון הבחירות הוא מנגנון סינון שמי שעובר אותו הוא בוודאות קרובה אדם שרואה את העולם בצורה בלתי טיפוסית לאוכלוסיה ושהאינטרסים שלו הם שונים. אף אחד לא צריך לבוא ולהציע לו "מתנות" על מנת לשנות את דעתו. באופן כללי, אם נקבל את הדעה שכל אדם ישתמש בכל טיפת כוח שתינתן לו על מנת לקדם את עצמו ללא כל קשר לגורלם של אחרים, אז הצדק עמך: סורטיציה, כמו כל מנגנון שלטוני אחר (וכמו העדר מנגנון שלטוני) לא יצליח לקדם את מצבו של האדם הממוצע, והמין האנושי נדון לנצח לחיים של עליבות וייאוש. מובן שהמציאות שסביבנו מפריכה את הדעה הפסימית הזו שהיא במידה רבה תולדה של אידאולוגיה מעוותת המקודמת על ידי בעלי עניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט כל *הבנקים* הגדולים נתבעו על ידי ממשלת ארה"ב והגופים הרגולטוריים, ראה למשל: וגם באיטליה, מעוז האוליגרכים: ויש עוד ועוד. אני מבין שאתה רוצה יותר ראשים ערופים ודם ברחובות מנהטן, כלומר יותר *בנקאים* ולא רק *בנקים*, אבל כאמור תביעה פלילית על ניהול סיכונים גרוע אין לה סיכויים רבים וגם כשיש הונאה ברורה למדי מדובר על תהליך ארוך ויקר, אבל בהחלט תהליך שמתרחש: אז מאחר והבאתי דוגמא, בוא נסכים שסתם אמרת את מה שאמרת? אגב, אני אפילו מסכים איתך שלממשל אובמה הראשון היו בהחלט הזדמנויות לדחוף חקירות נרחבות ותביעות נוספות, אבל מאחר ואובמה הוא במובהק המועמד של ה 99% ביחס לאופציות, אין אלא להסיק שהוא שקל את ההשלכות והגיע למסקנה שחנינה לפושעי המלחמה היא האופציה הטובה לכלל הציבור ואכן כפי שאנחנו רואים הוא צדק - המערכת הבנקאית הולכת ומתכווצת בין היתר בגלל מלחמת ההתשה שהממשל מנהל נגדה דרך רגולציה פוניטיבית, לא הייתה התמוטטות סיסטמית ולא קיפאון כמו באירופה, אזרחי ארה"ב הרוויחו מיליארדים כשהבנקים הנרדפים באירופה נאלצו למכור בחזרה לפד אג"ח בהנחה גדולה (מה שידוע בתור פורטפוליו Maiden Lane 2)... או אולי הוא באמת מושחת מעיקרו, כלי משחק בידי ה 1% ולכן הוא מעלה מיסים, מעביר תוכניות ביטוח רפואי שעולות כסף לעשירים... אין סיבה להאמין לניו יורק טיימס? אז למי להאמין? ביטאון אוקיופיי? החזית העממית לשיחרור השקר מכבלי האמת? אתה חוזר שוב ושוב על זה שהאינטרסים של הנבחרים שונים מאלו של הציבור הרחב ובכל זאת הם מעבירים חוקים ונלחמים על תקציבים במתאם גבוה למדי למצע עליו הם נבחרו - אשמח לשמוע על מפלגה חרדית שלמעשה פועלת לקידום נוער מר"צ או על פעילות מר"צ נגד זכויות הנשים ובעד אישור סגירת מרפסת לגיס של ראש התנועה. ומי בדיוק מזמין אותנו לקבל את הדעה ש"כל אדם ישתמש בכל טיפת כוח שתינתן לו על מנת לקדם את עצמו ללא כל קשר לגורלם של אחרים"? מועצת אנשי הקש? אתה זה שמבקש מאיתנו להאמין שאת התכונה הזו יש רק לחברי כנסת ולחברי ה 1% ושזו מין תכונה מולדת, בעוד שלשאר האוכלוסיה אין אותה כלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
> אז מאחר והבאתי דוגמא, בוא נסכים שסתם אמרת את מה שאמרת? יפה: ישנה דוגמא בודדת של פקיד מדרגה בינונית שהורשע בהונאה - המקרה הקלאסי של האשמת הש"ג. נראה לי שאפשר להסכים שבניגוד לטענותיך, טענתי הוכחה כנכונה, אם כי אפשר להוסיף לה סייג "מלבד מקרה בודד של הרשעת בנקאי בדרגה בינונית." > אין סיבה להאמין לניו יורק טיימס? אז למי להאמין? אני הייתי מציע לבחון כל מקור באופן ביקורתי. > אשמח לשמוע על מפלגה חרדית שלמעשה פועלת לקידום נוער מר"צ או על פעילות מר"צ נגד זכויות הנשים ובעד אישור סגירת מרפסת לגיס של ראש התנועה. נדמה לי שישנה כאן אי הבנה באשר לאינטרסים של הנבחרים. ברור שאין לנבחרים של המפלגות החרדיות אינטרס לקדם את המטרות המוצהרות של מר"צ. האינטרס שלהם הוא, למשל, להעשיר את עצמם ואת חבריהם. הדוגמה של אובמה, שבוחר שלא לפתוח תיקים כנגד אנשי וול סטריט או להעלות את המיסוי על העשירים היא טיפוסית. גם "סגירת מרפסת" ודומותיה הם אכן תופעה נפוצה - ראה לדוגמה את כל אותם הפוליטיקאים שצברו הון מפתיע בזמן קצר במיוחד. הנה דוגמה אקראית מהזמן האחרון מאד: http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.1954436 > מועצת אנשי הקש? אני שמח לשמוע שאתה מחשיב את הטענה הזאת כבלתי סבירה. היה לי הרושם שזה תיאור הוגן של עמדתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אובמה בוחר לא להעלות מיסים על עשירים? אובמה נתקל בהתנגדות של הרפובליקנים בבית הנבחרים להצעתו שכללה גם העלאת מיסים על עשירים. בבחירות האחרונות בארצות הברית הצביעה בערך חצי מהאוכלוסיה עבור מועמד שמצעו היה דומה. יכול להיות שהם באמת חושבים שזה נכון. אולי בגלל תעמולה מרושעת של פרומיל מהאוכלוסיה. אבל אפילו אם זה רק בגלל זה: אתה רוצה להחליף את העם? ואם כבר הזכרת את הפוליטיקאי במיל' ברק (דוגמה מאוד לא הוגנת: ברק הוא איש רב פעלים1. עוד לפני שנכנס למערכת הפוליטית הוא כבר היה רמטכ"ל וצבר לעצמו כמות מכובדת של קשרים. שים לב שהחברה האמורה מתגאה בגנרלים בדימוס בשורותיה. בכל מקרה, האנשים שמושמצים על צבירת כסף קיבלו את עמדת ההשפעה לרוב דרך הממשלה ולא דרך הכנסת: ברק, נתניהו, אולמרט (ראש עיר ושר), ליברמן (ראש לישכתו של נתניהו ולאחר מכן שר). אבל אם אתה מעלה את הנושא הזה: ציינתי במקום אחר ששיטת ההגרלה הזו תוציא לחיים הציבוריים כל שנה (כל שנה? כל ארבע שנים?) עשרות אנשים שהיו בעבר בעמדת השפעה, עם פנסיה שמאפשרת להם זמן לעבוד על התוכנית הבאה, ו(לפחות לחלקם) קשרים שצברו במגעם עם גופי השלטון. 1 בשלב מסויים ברק ופרס היו בעלי המספר הרב ביותר של קטגוריות בוויקיפדיה העברית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה מקרים נוספים אני צריך להביא כדי שהטענה, ואני מצטט, "אף בנקאי לא הועמד למשפט על תפקידו במשבר" תחשב כשגויה? הייתי מניח שאחד מספיק, אבל אם תיתן לי מספר קטן ממאה אני בטוח שאוכל לעמוד במשימה. אם תיתן לי מספר גדול ממאה אאלץ כנראה לחפש גם ברחבי אירופה ובריטניה. גם אני הייתי מציע לבחון כל מקור באופן ביקורתי, לפחות עד שמספר גדול של פרסומים מאותו מקור לא עומדים בביקורת ואז אני מעביר אותו לערימת ההזויים. עכשיו ספר לי מה הסיבות הביקורתיות בגללן אל לנו להאמין לטיימז במקרה *זה*? אם הנבחרים מעשירים את עצמם בזמן שהם מחוקקים חוקים ותקנות המתאימים באופן כללי למה שהבטיחו לבוחרים הרי שאמנם מדובר בשחיתות, אבל שחיתות שונה לגמרי מהסוג שאתה מתאר ולא שחיתות מעניינת במיוחד - ראה את זה כעלות נוספת על משכורת הח"כים, כפי שתהיה עלות נוספת לתהליך הקוסטיצה (סוף סוף נזכרתי איזה מאכל המילה מזכירה). עמדתי הייתה שחלק מהאנשים יקבלו שוחד או יפעלו באופן מושחת בחלק מהנסיבות ושסביר שחברי כנסת יעשו זאת יותר מהממוצע, אבל לא הרבה יותר ושנבחרי הסורטיציה לא יבדלו מחברי כנסת במידה משמעותית בתחום השחיתות אחרי שזהותם תיוודע. מה שאתה אמרת הוא "שכל אדם ישתמש בכל טיפת כוח שתינתן לו על מנת לקדם את עצמו ללא כל קשר לגורלם של אחרים". אם זה בעיניך תיאור הוגן של זה אז באמת אין טעם לדיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
> כמה מקרים נוספים אני צריך להביא כדי שהטענה, ואני מצטט, "אף בנקאי לא הועמד למשפט על תפקידו במשבר" תחשב כשגויה? העניין הוא, כמובן, שלא כל העמדה לדין של בנקאי כלשהו יכולה להיחשב כהעמדה לדין על תפקידו במשבר. עד שלא ברור שהפשע שבו מואשם הבנקאי היה חלק ממדיניות רשמית של הבנק אז ההעמדה לדין היא על פשע פיננסי מן השורה. זייפנות (ובכך הורשע זה שאליו הצבעת) תמיד היתה ותמיד תהיה. אם באמת אינך מסוגל לעמוד בעצמך על ההבדל הזה אני מוכן לספק לך קריטריון פורמלי יותר: העמדה לדין של מנכ"ל אחד של בנק משמעותי (נאמר, בין עשרת הבנקים הגדולים בארה"ב) תהווה בעיני סיבה לסייג באופן משמעותי את הטענה שלי. גם העמדה של מספר בכירים במספר בנקים תהווה סיבה כזו. מציאת שעירים לעזאזל ש"סרחו" אינה משנה לכאן או לכאן. > מה הסיבות הביקורתיות בגללן אל לנו להאמין לטיימז במקרה *זה*? הטיימס עסוק, כתמיד, בשירות בעלי העוצמה בארה"ב. המקרה הזה, בו הוא מנסה לשכנע את הקהל הרחב שלא רצוי להעמיד בנקאים לדין הוא תוצר טיפוסי של העיתון. > ראה את זה כעלות נוספת על משכורת הח"כים הנבחרים מעצבים את המדיניות הציבורית בצורה שנוחה להם ולגורמי הכוח שעליהם הם נשענים ואליהם הם שייכים. העלות לציבור של המדיניות הזו היא עצומה - הרבה יותר מאשר העלות הישירה של ההתעשרות של חברי הכנסת עצמם. > עמדתי הייתה שחלק מהאנשים יקבלו שוחד או יפעלו באופן מושחת בחלק מהנסיבות ושסביר שחברי כנסת יעשו זאת יותר מהממוצע זה לא היה הרושם שקיבלתי (ראה לדוגמה "עכשיו הייתי מציע שכולנו נצא לרחוב, נתחיל לדבר עם אדם אקראי"). אבל זה לא באמת חשוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אוקיי, כלומר ירדת מההצהרה המקורית, או לפחות הגדרת מחדש מהו בנקאי ומהי העמדה לדין ועכשיו אתה דורש, ספציפית, מנכ"ל של בנק גדול אחד, ספציפית בנק אמריקאי, שיועמד לדין כי כל העמדה לדין אחרת לא נחשבת. אנחנו לומדים גם שהונאה אינה נחשבת לעבירה (גם אם זו תביעה של ה SEC נגד כל הבנקים הגדולים על הונאה) וצריך להעמיד את המנכ"ל לדין על "תפקידו במשבר", לא בדיוק עבירה המופיעה בספר החוקים שאני מכיר - אולי תסביר קצת יותר טוב על אילו חוקים ספציפיים אנחנו מעמידים את המנכ"ל לדין? ומדוע בדיוק המנכ"ל אשם ולא הבנק שעמד בראשו? הלא המנכ"ל בכלל לא יודע ולא זוכר דבר וחצי דבר: 2. ועכשיו כשאנחנו יודעים שהטיימס "עסוק כתמיד בשירות בעלי העוצמה בארה"ב" (מסכן הטיימס, מואשם סימולטנית בשירות הליברלים, היהודים, בעלי ההון, הניו יורקרים הסנובים, הקהל החדש מהמערב התיכון... אדונים רבים ומשרת להם על סף פשיטת רגל) ברור לגמרי מדוע הוא מפרסם כזו כתבה מגמתית, טוב שגם פירטת מה בדיוק שגוי עובדתית בכתבה. 3. לא מה שאמרת לפני הודעה וסותר את זה שחברי ש"ס מקדמים מדיניות שתואמת את מצע ש"ס וחברי מר"צ מקדמים מדיניות שתואמת את מצע מר"צ. 4. כבר הבנתי שאצלך הכל בענייני הרושם שקיבלת, ככה בכללי, אמירות מתלהמות וחסרות בסיס, כן אמרת ולא אמרת... איך מ "עכשיו הייתי מציע שכולנו נצא לרחוב, נתחיל לדבר עם אדם אקראי" נגררת ההצהרה שלך... תהליך מחשבתי יחודי בלי ספק. סליחה שאני קצת תוקפני איתך אבל זה מביא לי את הסעיף. בכל מקרה נראה שבקרב קבוצה של אנשים סבירים ובאופן כללי לא מתנגדים במיוחד לדעותיך (אפילו לא אני) אין כמעט שום תמיכה בבחירת אנשים באקראי כאמצעי להשגת יצוג טוב יותר לכלל האוכלוסיה ומכאן על פי שיטתך, שיטתך אינה תקפה. יום טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, בנוגע לעקביות ומידת ההתלהמות של העמדות שלי ושל העמדות שלך נראה לי שלא נוכל להגיע להסכמה. באשר לניו יורק טיימס, ולתקשורת האמריקאית בכלל, אם אתה מתעניין, אני ממליץ לך לעיין ב- http://fair.org/ ובאשר להעדר התמיכה בסורטיציה: אכן, השלב הראשון (והעיקרי בשלב הזה) בסדר היום התנועה העולמית לקידום הסורטיציה הוא להפיץ את הרעיון ולמצוא לו תומכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מגיב קצת באיחור עם דוגמה שלא מהמשבר האחרון אלא מאחד שקדם לו, משבר הבנקים להלוואה וחסכון מסוף שנות ה-1980. צ'ארלס קיטינג, מנכ"ל בנק לינקולן, שהיתמוטתותו עלתה $3 מליארד, נישלח לכלא, זוכה בדיעבד, והורשע אח"כ בעבירות אחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בודאי הציבור אינו משמאל לדמוקרטים אם תשאל אותו "האם אתה נמצא מימין, משמאל לדמוקרטים או מזדהה איתם". אבל אם תשאל איזו שיטה של ביטוח בריאות רוצים: האם באמצעות חברות פרטיות? האם ביטוח בריאות ממלכתי? האם המודל הקנדי (עם פירוט מהו המודל הקנדי) וכד'. אם תשאל האם לקצץ בביטוח הלאומי? אם היית שואל האם שכר המינימום צריך להתעדכן? אינני יודע היכן להכניס את מדיניות החוץ, אבל אם תשאל האם ארה"ב צריכה לפלוש לאיראן, אם היית שואל לפני 10 שנים האם ארה"ב צריכה לפלוש לעיראק- אם היית מגדיר את התשובה "כן" כמבטאת ראיה ימנית (לא של רון פול), אינני בטוח איך היו מתפלגים האמריקאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תתפלא אבל חלק ניכר מאד מהציבור האמריקאי מאמין באמת ובתמים בקיומה של אקסיומה לפיה המגזר הפרטי עושה עבודה טובה יותר מהממשלה, מאמין ששכר מינימום לא צריך להתעדכן (או בכלל להיות קיים), מאמין שבמודל הקנדי מחכים 3 חודשים לניתוחים דחופים, ומאמין שתקציב מאוזן חשוב יותר מתוכניות סוציאליות. גם לי קצת קשה להאמין כשאני מדבר עם האנשים האלו, אבל למשל מקרב העובדים שלי בארה"ב (שכל מה שמשותף להם זה שהם משכילים הרבה מעל הממוצע, בעלי IQ גבוה וללא עבר פלילי, עם רוב גדול לגברים אבל לא בהכרח לבנים) הייתי מעריך שיותר מ 75 אחוז מאמינים בכל הדברים האלו. נ.ב. רק 45% תומכים כרגע בחוק הבריאות של אובמה שבעצם מותיר את הכל כמעט בידיים פרטיות. 19% תומכים בחוק *מאד* ו 33% מתנגדים לו *מאד*. במישור המופשט יותר, רק 40% תומכים בביטוח בריאות ממלכתי. מדהים אבל נכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה מדהים? כמה תומכים בהשארת המצב הקיים? האם יש לך סקר בו לא רק שואלים מהי מידת התמיכה ברפורמה של אובמה אלא מהי ההתפלגות בין האופציות: רפורמת אובמה, המצב הקיים, ו-single payer .כמה היו רוצים את המצב הקיים, השיטה הקנדית, השיטה הצרפתית, השיטה הגרמנית וכד'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כל מה שמשותף להם זה שהם משכילים הרבה מעל הממוצע, בעלי IQ גבוה..." אני מרשה לעצמי לנחש שהם גם בעלי הכנסה גבוהה מהממוצע ובטחון גבוה מהממוצע בקשר לסיכויים שלהם להמשיך להיות מועסקים בחברה שתעניק להם ביטוח רפואי וזכויות סוציאליות אחרות. מה אפשר ללמוד ממדגם כזה על עמדות ה"ציבור"? לעניות דעתי לא הרבה, כשמדובר בעניינים של מדיניות כלכלית-סוציאלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא ואפתיע אותך עוד יותר - הסיכוי למצוא תמיכה בדיעות אלו עולה ככל שההכנסה הממוצעת במחוז יורדת וככל שההסתמכות על אותן תכניות ממשלתיות עולה. לך תבין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פי היחס לאי שיוויון כלכלי נראה שהציבור בארה"ב אכן נמצא שמאלה מהדמוקרטים - מרבית הציבור חושב שהמצב הרצוי הוא שיוויוני יותר מהמצב הקיים - וחשוב יותר, מה שהציבור חושב על מצב אי השיוויון הקיים כיום הוא רחוק מאוד שמאלה מהמצב בפועל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר והסרטון הזה מתייחס ל*נכסים* ולא ל*הכנסות*, שאלה שאפשר לשאול את הציבור היא: האם אתה תומך בהחרמת כמעט כל הנכסים מה 1% או 10% העליונים וחלוקתם בין כלל האוכלוסיה? איזה אחוז של המשיבים יתמוך בכך לדעתך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מי שחושב שהמצב הרצוי הוא שיוויוני יותר מהמצב הקיים, ואפילו חושב בנוסף לכך שצריך לעשות משהו כדי לשנות את המצב בהתאם, לא מחויב להחרמת נכסים - זה אמצעי קיצוני במיוחד. אפשר לתמוך באמצעים מתונים והדרגתיים יותר, כמו מס ירושה, ושאר אמצעי מיסוי שיכולים אפילו כן לפעול על הכנסות (צמצום בונוסים), אבל ישפיעו בממוצע גם על נכסים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופו מיסוי לעומת החרמת נכסים - פעם ניסיתי להשתעשע קצת (ביני לבין עצמי, לא ברצינות) ברעיון של הנהגת שיטת מיסוי המבוססת על גביה תקופתית של חלק יחסי מכלל נכסי הממוסה (בניגוד לחלק יחסי מהכנסותיו, כנהוג). אחת התכונות הנחמדות של שיטה כזו (מעבר לכך שהאינטואטיבית היא הוגנת יותר), היא שאם גם ההכנסות פרופורציונליות לנכסים, אז בגבול מתקבלת חברה שוויונית לחלוטין - כך שכל אי-שוויון שבכל זאת מתקבל, מקורו בהצלחות עיסקיות ''אמיתיות''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם אי שוויון שמקורו בצריכה - אם יש לך מנהג קבוע לעשות 40 אלף דולר קוקאין בכל שבוע, זה יקטין מאד את חשבון המס התקופתי שלך. ניסו את זה אתמול בקפריסין, בינתיים הולך יופי :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תן לי לנחש שמי שיכול להרשות לעצמו את המנהג השאפתני הנ''ל, זה די זניח יחסית לנכסים שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארה"ב יש כבר מיסי ירושה כבדים. לא חושב שמישהו יצליח כאן לפגוע ברצינות בקצב גידול הנכסים של המאיון העליון בלי לפגוע יותר בקצב גידול הנכסים של שאר המאיונים. וזה עוד בלי לציין שכשאנשים נשאלים הם חושבים על הכנסות ולא על נכסים - איך בכלל שילבו שם בסרטון את קו העוני עם כמות הנכסים? מעניין, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
> מיסי ירושה כבדים. כבדים?! העובדות: (1) עבור 99.8% מהירושות לא משולם מס בכלל. רק ירושות שערכן גבוה מ-5 מליון דולר (10 מליון דולר לזוג נשוי) ממוסות. (2) שיעור המס הממוצע על אותן 0.2% מהירושות שכן ממוסות הוא 15%. "גוגל הוא ידידך", הוא נדמה הביטוי המקובל: http://www.cbpp.org/files/estatetaxmyths.pdf מגוחך שאתה מתיימר לתקן אחרים על קוצו של יוד בשעה שאתה מפזר בביטחון מלא דברים חסרי שחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אתה טועה. 2. אין לי כוח לשטויות שלך יותר אז לא אביא אפילו לינק. כשאמות אשלח את יורשי לבקש ממך לשלם את כל מה שמעל 15% |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לציין שאתה משחק את הפרסונה החדשה שלך (דוגמטיות והכחשת עובדות ברורות) באופן משכנע יותר מאשר את הפרסונה הקודמת שלך (דיקדוק בפרטים והעדר יכולת להבדיל בין עיקר לטפל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה אני, מדקדק בפרטים. שמעתי על השיטה השנייה, שאומרים כל מיני שטויות ומקווים שהן יתפסו אבל אני לא אוהב אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
> ככה אני, מדקדק בפרטים. ומאחר שאתה כזה מדקדק בפרטים, אז אם אתה אומר זה חייב להיות נכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה סקרים ראית ואילו שאלות נשאלו? איזה אחוז מהאמריקאית תמכו למשל רפורמה בריאות כ-single payer ? כמה היו בעד מלחמה בעיראק? הניתוח צריך להיות לגבי שאלות ספציפיות שהן שאלות "סתם" והגדרתן על פי תפישה שמאלית או ימנית. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |