 |
"איש אינו יודע איך אפשר לעשות זאת." - אני יודע! אני יודע! נכון שכבר הרבה אחרי מאוחר מידיי, ושהמצב דורדר משכבר בכל כוחות הבייגה ודומיו - המומחים לערבים, אבל אם לדבר על עשיה בכל זאת: * צריך להפוך כמות משמעותית מהחברה הערבית-ישראלית לעירונית. * , לבנות בכוונה את מה שהמדינה מונעת בכל דרך כבר הרבה שנים -ערים ערביות. (ברובן). תהליך שיתחיל קצת "לשבור באופן טיבעי" את החמולתיות. איך? אוניברסיטה ערבית ותעשיה ערבית, מוקפות בבניה להשכרה למשפחות צעירות. בגליל. כשיש לך מיעוט מתקדם פחות - קדם אותו, או שתסבול מערעור המצב הדמוקרטי.
הגישה של אי-קידום אוכלוסיות פחות "מערביות" (או פחות חופשיות או דמוקרטיות או משכילות), כבר גלשה מזמן מהתחום הערבי (האקוטי לאין שיעור) לכל תחום אחר, עם תירוצים הן משמאל והן מימין כרגיל. לא אקריס את הטיעון בהתיחסות מחודשת לחרדים - אני חושב שקליטת האתיופים היא דוגמא מושלמת לאופן הפעולה השגוי הזה. לתקוע אותם (כן - גם מתוך התחשבות ברצונם, לפני התאמה לנסיבות) למערכות הכי גזעניות שבנמצא, הכי פחות מתקדמות, הכי ריאקציונריות, (ובמקביל לתת למציאות לשבור את הסמכות המסורתית), ולהתפלא (או גרוע יותר - לא להתפלא מתחת לשפם) על "קשיי ההקלטות בחברה".
קיים ציבור גדול מאוד של ערבים שהיה רוצה להיות חלק מהחברה הישראלית. הריטוריקה של דוברי הציבור הזה היא ריאקציונרית (גם) בגלל שאין ולא היתה תמיכה אמיתית בשינוי מכוון של החברה הזו.
|
 |