|
אני חושב שהתשובה לשאלתך היא שאני פשוט רוצה לחיות בסביבה בת-קיימא שיהיה לי נוח לנהל בה את חיי, על כל היבטיהם, בשפת אמי, שאני מאד קשור אליה ואוהב אותה (השפה. וגם אמא). במצב הנוכחי אני עוד יכול למצוא אנשים לדבר אתם רוסית, אבל מאחר שבארץ הרוסית נדחקת ע"י העברית, הרוסית של בני גילי1 לעתים קרובות לא מזהירה2, ואני לא צופה רוב שיח רוסי לילדי.
הבנת אותי נכון, אבל אני לא התבטאתי נכון... כבד פה וכבד לשון אנוכי (אבל ראיס אל יהוד כבר לא יצא ממני). אני דווקא כן מעוניין בסינתזה רוסית-ישראלית. אני נהנה מאד לדבר עברית, אוהב את החמימות והפתיחות של האנשים ואוהב תרבות עברית, גם "רצינית" לפעמים וגם "חגיגה בסנוקר". כן הייתי רוצה, למשל, שסופרים ילידי הארץ יכתבו ספרים ברוסית שעלילתם מתרחשת בישראלו ושיושפעו, נגיד, מעמוס עוז ומאיר שלו. המערביות שאני מעוניין בה אמורה להתבטא, בגדול, ביותר הומניזם ופחות אלכוהוליזם. ובשוויון בין גברים לנשים. "לא 'מזרחית מדי"' היתה התבטאות די טפשית, כי רוב המזרחים שאני הכרתי בחיי עונים להגדרות "ערס" או "ילד קטן שלא מבין מהחיים"3, ובמקרה הראשון אולי פשוט מדובר בנגזרת של מצבם4 הסוציו-האקונומי. ודאי שאידיוטי להכליל.
בסך הכול, מסתבר שאני כן מעוניין בתרבות ישראלית ברוסית, עם השפעות רוסיות; או תרבות רוסית בישראל, עם השפעות ישראליות חזקות. מגיע לי נכשל בחיבור.
עם היהדות ההיכרות שלי מוגבלת מאד, לכן לא הזכרתי אותה.
1 בקווים כלליים... אני בן 20.
2 וגם שלי קצת חורקת מחוסר שימוש וחוסר חשיפה, בעיקר בדיונים אינטלקטואליים, אבל חסרות לי גם בשליפה הרבה מלים יומיומיות. שלא נדבר על רמת הכתיבה שלי, אוי ווי איז מיר.
3 או "ערבי". אבל חברים ערבים דווקא היו לי. אחלה חבר'ה. צאחבים.
4 מצבנו, מצבנו... גם אני גר בלוד.
|
|