בתשובה לeasy, 15/02/13 10:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גם כשאני נחשף לסיפור כזה כתוצאה מקריאת חומר גלוי בתקשורת ובאינטרנט אני מדבר על כך עם חברי ולא חושב שבנקודת הזמן הזאת התנהגותי כבר יכולה להשפיע על משהו. אבל לא זה מה ששאלתי, ועל מה ששאלתי התחמקת מתשובה. חבר כנסת שבתוקף חסינותו הפרלמנטרית פועל בניגוד לצו פרסום, זה כמו שאומרים אופירה אחרת. חבר כנסת יכול לשאול ולהתייעץ. אותם גורמים שרוצים למנוע את הפרסום ינסו לשכנע אותו שכך צריך ואחר כך יוכל להחליט החלטה יותר נכונה. בפרוש גם האפשרות שיחליט בכל זאת לנצל את חסינותו כדי לתרום למדינת ישראל קיימת. זה אמנם ניחוש, אבל אני בטוח שטיבי לא ניסה להתייעץ. הוא פעל בשמחה ובששון כדי לגרום נזק למדינה, כדרכו מתמיד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי לענות איך הייתי פועל לו הייתי חבר כנסת. דברים שרואים מכאן לא רואים משם, אתה יודע. אבל בכל מקרה, לו היום היו לי אמצעים יותר יעילים וחסרי סיכון עבורי להפיץ מידע שפרסומו נאסר, לדעתי, שלא בצדק, הייתי משתמש בהם כפי שאני משתמש היום באמצעים המוגבלים שעומדים לרשותי. אני באמת לא רוצה לדבר על אחמד טיבי ועל המניעים שלו שמן הסתם די שונים משלי. לא הייתי מופתע אם במקרה שנידון לפנינו המצב היה שראש הממשלה וזרועות הבטחון הכפופות לו ניסו פשוט למנוע מעצמם מבוכה וביקורת ציבורית, זהבה גלאון חשבה שמבוכה וביקורת אינן עילה לפגיעה בזכות הציבור לדעת וטיבי רק חיפש איך דווקא להביך את הממשלה ואת שירותי הבטחון. אני באמת לא חושב שזהבה גלאון ניסתה לפגוע בבטחון המדינה ולטעמי היא פעלה במקרה הזה באופן ראוי. אני יכול רק לנחש שהייתי פועל באופן דומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני יודע אם ראית את הסרט "שלושת ימי הקונדור". הקטע אולי הכי טוב (וגם והכי משעשע) בסרט הוא שיחה של הגיבור (רוברט רטפורד) עם הרוצח השכיר האינטילגנטי, שעד רגע זה רדף אחריו בדרכים מתוחכמות כדי לחסלו, ורק בגלל תושית הגיבור וגם בגלל שפעל בצורה לא מקצועית ולכן גם לא צפוייה, הצליח לשרוד, ושבנקודת זמן זו כבר אבד בו עניין, ושוב אינו רודף אחריו כי יש לו מעסיק אחר מ"קהילת המודיעין" שנותן לא יעדים אחרים, והוא משוחח עם הגיבור שיחת חולין מנומסת, ואף משיא לו עצות. בין השאר הגיבור שואל: "הרי מעסיקיך מאתמול ומהיום כולם שייכים לאותה "קהילת מודיעין". מדוע הם שולחים לרצוח אלא את אלה ? עיקר התשובה של הרוצח האיניטליגנטי והמנומס היא שלעולם אין הוא שואל את השאלה "מדוע ?" ומה שמעניין אותו זה רק "איך ?", לפעמים "איפה ?" ותמיד "כמה ?". ובכל זאת הוא משיב לו תשובה משוערת: "אולי יש כאן עניין של חיפוי על מבוכה". זה יכול להיות הסבר אבל האיש לא בטוח ואומר "אולי". לעומתו, אתה בטוח לגמרי. אתה יודע שהסיבה היחידה לחשאיות היא חיפוי על מבוכה. אני חושב שחבר כנסת שהמדינה יקרה לו, כיוון שיש בידיו כוח, חייב לבדוק ולהתעניין במקורות שישי לו, לפני שהוא קופץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השורה האחרונה שלך מתאימה למצב בו חברי הכנסת היו מדליפים סוד. חברי הכנסת כאן שאלו לגבי מאמר-תחקיר- אוסטרלי ששלושתם כולל עוד עשרות אם לא מאות אלפי ישראלים קראו או קראו עליו דיווח . איסור פרסום על שיש איסור פרסום על קיומו של מאמר באוסטרליה שנמצא ברשת. אמירה על דבר כזה שהוא פגיעה בבטחון המדינה מזנה לחלוטין את המילים ''בטחון המדינה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתה פעם פרשיה ישנה שבה הגיבור היה נחמן שי, ושהתייחסתי אליה בתגובה 572620 . ראה מה קרה מאז. הבחור יצא בשצף קצף כנגד ביזוי הכנסת וכדומה ובשינוי מדרגה סתם לפתע את פיו מאז ועד היום. אין לי שום מושג למה, אבל הנחתי אז, למרות שאין לי שום ידע בעניין, שיש משהו בפרשה הזאת שמצדיק הורדת פרופיל, ונדמה לי לאור השתיקה הרועמת הזאת של הח"כ הרעשן שלא טעיתי. לגבי הפרשיה הנוכחית, אני יודע שהעניין פורסם בחו"ל ואין לי שום מושג במה מדובר, ואם רעש מקומי שיתווסף ללפרסום בחול יכול להביא נזק למדינה, אם כי באחת מתגובותי הקודמות תגובה 612562 ניסיתי להעלות השערה איך ייתכן אולי נזק. מה שאני אומר הוא שח"כ אחראי שאוהב את מדינתו צריך במקרה כזה לשאול את אלה שחושבים שצריך להמשיך לשמור על חשאיות כאן למרות שזה שהדברים פורסמו בחו"ל ואפשר לקרוא אותם באינטרנט דבר שכולנו יודעים. אולי יש איזו סיבה נעלמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאד ספקן לגבי הביטויים "טובת המדינה" ו"נזק למדינה". נזק למדינה פירושו הרבה פעמים מבוכה לאי אלו אנשים. אתה יכול לראות חלק מהדברים בשיח של ראשי השב"כ . הנזק למדינה נגרם הרבה פעמים על ידי התנהגות שני המוסדות הללו- השב"כ והמוסד. יש להם כוח עצום שהם מפעילים הרבה פעמים באופן מופרז עקב הגבולות המטושטשים שלהם. לכן המקרה הנוכחי, גם אם יגרום לנזק מסויים, הנזק שבאי חקירתו גדול מהנזק שבגילויו. כפי שהתגלה בפרשת קו 300 ועדויות לשעברים -פרקטיקת השקר היא פרקטיקה מקובלת. החשש שהיה כאן מקרה של חיסול למרות ששופטת קבעה אחרי שנה וחצי שזו היתה התאבדות, מחייבת לדעתי חדירה של קצת אור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 250873 שורה ראשונה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בקשתי להוכיח משהו על סמך הסרט. רק להיזכר ולשתף את הקוראים במשהו ששיעשע אותי, וממנו לעבור לעניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כתבתי שאני ״בטוח לגמרי״ אלא שלא הייתי מופתע אם זה היה הסיפור. בכל מקרה, מניעת מבוכה זו היתה הסיבה שמסרה התקשורת כשדיווחה על פגישת ועדת העורכים. חוץ מזה, איך אתה יודע שזהבה גלאון לא התיעצה עם גורמי בטחון לפני ששאלה את שר המשפטים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היא התייעצה, ואם לאחר ההתייעצות מצפונה הכתיב לה שטובת המדינה היא לפעול כפי שפעלה, היא הייתה בסדר גמור ואין לי דבר נגדה, ושאלת שיקול הדעת שלה (שאין בידי נתונים לשפוט אותו) הוא עניין אחר. אם. . . עכשיו אנחנו מגיעים לשאלה אם אני מאמין שהיה ''אם'' כזה אצלה, ושהיה ''אם'' כזה אצל טיבי ומריעיו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |