|
||||
|
||||
אני לא רוצה צריכה מירבית, לא ממש ברור לי למה זה טוב. בין הדברים שלדעתי חשובים הם רמת חיים גבוהה וביטחון פיננסי. . כדי להשיג זאת צריך השקעה מסוימת באמצעי יצור אולם לא כל השקעה היא השקעה באמצעי יצור. הבעיה כיום היא שיש יותר מדי השקעות שאינם רלוונטיות לאמצעי יצור ( לדוגמה קניית בתים לשם השכרתם). |
|
||||
|
||||
הבעיה שכלכלה מנסה להתמודד איתה היא בעיית המחסור. אם זה לא מה שאתה רוצה, זה בסדר גמור, אבל מודלים כלכליים הם כנראה לא בשבילך. אנחנו צריכים את מדע הכלכלה כי אנחנו רוצים לצרוך יותר משאנו יכולים, ולכן מנסים להבין מה צריך לעשות כדי לאפשר עליה בצריכה. רמת חיים גבוהה, כפי שהיא נתפסת היום, היא בין היתר צריכה גבוהה יחסית לחברה סביבך. מי שאוכל עוף כל יום לא יחשב בעינייך כמי שחי ברמה גבוהה במיוחד, למרות שזו היתה משאת נפשם של אנשים לאורך הדורות. מה שנראה לך כהשקעה מועילה באמצעי הייצור לא תראה כך לאחר. מדינות וחברות מתעדפות אספקט כזה או אחר, אבל במקרו, השקעה גוררת עליה ביכולת הייצור, שמעלה את רמת הצריכה. והערה קטנה: קניית בתים לשם השכרתם גוררת עליה במחיר, מה שגורם לקבלנים לבנות יותר. עליה בביקוש בד"כ גוררת עליה בהיצע. |
|
||||
|
||||
ראית כאן בארץ שעליה בביקוש אינה גורמת בהכרח לעליה בהיצע. |
|
||||
|
||||
בהכרח לא, גם אם יש ביקוש רב לציורים מקוריים של מארק שאגאל לתלות מעל האח, היצע לא יבוא מזה. אבל עדיין ברוב התחומים זה תופס. |
|
||||
|
||||
קח את הנדל''ן כדוגמא. ביקוש בשמיים, וההיצע לא גדל דיו. ציורים מקוריים של מארק שאגאל קצת קשה לייצר, אחרי שמר שאגאל מת. |
|
||||
|
||||
נדל"ן זו דוגמא מצויינת. נתחיל מהתחלה: אין מחסור בשטחים לנדל"ן, גם אין מחסור בנדל"ן. יש מחסור בנדל"ן ושטחים בערים הגדולות, במיוחד במרכז הארץ. הביקוש כמובן שדוחף את ההיצע, פרוייקטים שהיו לא כלכליים או מסובכים מדי בעבר (פינוי בסיסים, שדה דב וכד') נהפכים לכדאיים. בונים לגובה, מוסיפים קומות לבניינים קיימים. במקביל, מתחיל חיפוש אחר פתרונות חלופיים. הנגשת ערים סמוכות, הקמת שכונות עם אוכלוסיה חזקה בערים עניות וכו'. אף אחד לא הבטיח שההיצע ידביק את הביקוש, גם לא ברור מה המחיר ה"נכון" לדירה בת"א למשל, אבל רוב גוש דן זה היצע שקם בעקבות ביקוש. |
|
||||
|
||||
יכול להיות שלא הבנתי אותך, אני הבנתי צריכה מקסימלית בתור ''לקנות הכי הרבה שאפשר'' זה לא בהכרח מסתדר עם רמת חיים גבוהה. לגבי ההערה אני לא מסכים. |
|
||||
|
||||
כשאנחנו מדברים על עוני או פערים, הרי מה שמפריע זה לא המספר בבנק. מה שמפריע זה חוסר היכולת של <הכנס את המדוכא החביב עליך> לרכוש <הכנס של של מוצר או שירות>. צריכה כאן זה גם שירותי רפואה ברמה גבוהה, חינוך טוב1 וכד'. למה אתה לא מסכים ? 1 אני מסכים שלא תמיד אפשר להבדיל בין צריכה להשקעה. חינוך זו אכן השקעה בכל מובן סביר, מצד שני בחסכון פנסיוני יש מן הצריכה. אני קונה עכשיו שקט נפשי בכך שאני מפקיד כסף בקרן. |
|
||||
|
||||
הנקודות המשנית שאני חולק עליהים הם שככל שיש יותר צריכה רמת החיים עולה ושהצריכה במדינות המערב נמוכה מדי (להיפך, לדעתי היא גבוהה מדי) אבל הנקודה העיקרית היא שלדעתי אי שוויון חזק לא משפר את איכות החיים אלא להיפך. מה שקורה הוא שרוב המשאבים הולכים לעשירונים העליונים ורק מעט הולכים לתחתונים וגם הם לא בצורה מיטבית, לדוגמה העניים משקעים הרבה כסף בחימום הבית והתוצאה יחסית דלה כי הבתים שלהם לא מבודדים מספיק. |
|
||||
|
||||
נראה לי שהרבה יותר יקר לחמם בית פרטי עם 6 חדרים בשני מפלסים מאשר דירת 3.5 חדרים. |
|
||||
|
||||
הפטנט הוא לאכסן את הצאן והבקר במפלס התחתון ואת המשפחה בעליון. |
|
||||
|
||||
אבל אז הצורך באיוורור ופתיחת חלונות שוב יוריד את הטמפרטורה. |
|
||||
|
||||
איזה מחליף חום פשוט יפתור את הבעיה הזו. ולאו דווקא מהאויר של הבהמות, אתה תתפלא כמה חום מיצרת ערימת גללים. האוויר של הקומה התחתונה עשוי להיות מתועל דווקא לחממה. כמו גם הגללים והנוזלים,בסופו של דבר אחרי חמצון מסיבי (שמספק עוד חום). (ועכשיו נתעדכן בנושאים הרי-הגורל) |
|
||||
|
||||
ניטפוק:6 חדרים זה לא ממש עשיר, כשפרי אמר שהוא מעמד ביניים הוא לא צחק. על פי חלק מההגדרות הוא צודק. מה שאמרתי בניסוח אחר: רוב המשאבים הולכים לעשירים ( בדוגמה שלך הם משתמשים בהמון חשמל לחמם את הבית) והם מנוצלים כהלכה (הוא קיבל בית גדול ומחומם) ומעט מאוד הולך לעניים והוא לא מנוצל כהלכה. |
|
||||
|
||||
קשה להסביר במה חטא עשיר שהשקיע בבידוד ביתו. אבל נראה לי שהתופעה שאתה מתרעם נגדה היא סיבסוד של עשירים על ידי עניים. זוהי תופעה אמיתית ומכעיסה, גם בשוק החפשי (לדוגמא - אפשר לתאר מודל בו לחברת תעופה מאוזנת כדאי להשקיע פי חמש משאבים בנוסע מחלקה ראשונה לעומת נוסע מחלקת תיירים, למרות שהכרטיס עולה רק פי שלוש. פשוט כי עקומת הביקוש למחלקה הראשונה גמישה יותר). וגם על ידי הרשויות (דוגמא קטנה - הסובסידיה לאופרה, דוגמא מוכרת פחות אך כואבת יותר - חוק עידוד השקעות הון). לעניות דעתי כדאי לטפל קודם כל בעיוותים הנגרמים על ידי הרשויות, ולו רק כי זה יהיה הרבה יותר יעיל מעוד סדרה של חוקים מסורבלים. אבל אני פוחד להגיד את זה בקול רם בקרבה מסוכנת לאנשי תחושות הבטן (פשוט כי אני שקוע מעל ראשי באלגוריתם ליצוג סופר יעיל - אך פתלתל מאין כמוהו, של סנפשוטים (תרגום?). אבל זה כבר באמת שייך לסיפור אחר). |
|
||||
|
||||
צילום בזק? |
|
||||
|
||||
לפחות בתחום התוכנה, המשמעות המקובלת של סנאפשוט לא קשורה למהירות הצילום, אלא לעותק, מוקפא מרגע אחד בזמן, של מצב שמשתנה לאורך הזמן. בעצם נראה שתרגום טוב לעברית הוא... צילום. (האנגלית מסכנה, יש לה יותר מדי משמעויות ל-shot, וגם ל-picture). |
|
||||
|
||||
לפחות היא הצליחה להפריד בין שלושה סוגים של כבוד. |
|
||||
|
||||
בהנחה הסבירה של תשואה פוחתת (במונחי איכות חיים) על הון, אתה כמובן צודק. השקל האחרון תורם לאיכות החיים של העני יותר מלעשיר. כדי לדבר על הנקודה המשנית, תאלץ להגיד לי מה ההגדרה שלך לרמת חיים. אני לא חולק שמטעמים רבים (איכות סביבה, בריאות, מוסר לדעת רבים) צריכה של מוצרים מסויימים במערב גבוהה מדי, אבל כלכלה כדיסציפלינה לא עוסקת בזה. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי את המשפט השני שלך. נראה לי שלכלכלה יש את הכלים לדבר על מה שאמרת. אבל גם אם לא זה לא משנה. אם הכלכלה לא מסוגלת לתפוס את כל הרבדים במציאות צריך לעבור לגישה אחרת. |
|
||||
|
||||
כולי תקווה שכולנו כאן מביטים במציאות לא רק דרך מודל כלכלי כזה או אחר. אבל יש מקרים בהם זה כן כלי חשוב ושימושי. כשמדברים על עוני למשל, מדברים על חוסר יכולת לצרוך מוצרים ושירותים מסויימים. אם לא היה מחסור, והכל היה זמין ונגיש לכולם, המילים עני או מעמד הביניים היו משנות את משמעותן. אולי גם הגזמתי קצת, יש מודלים כלכליים או פסדו-כלכליים שכן מנסים לתמחר את איכות הסביבה (גם אם משיקולים תועלתניים קרים). |
|
||||
|
||||
נראה לי שיש פה פשוט בעיה סמנטית, אבל זה לא משנה. אם אתה חושב שיש יותר מדי צריכה אתה מסכים איתי אם אתה חושב שיש פחות מדי צריכה נמק! אם אתה חושב שיש יותר מדי צריכה אך לפי ה"כלכלה" יש פחות מדי אז לדעתך הכלכלה טועה. אחת הסיבות שאני חושב שהצריכה גבוהה מדי היא המחסור לו הצריכה לא היתה מצריכה משאבים היא הייתה פחות בעייתית. |
|
||||
|
||||
מה פירוש "אתה חושב שיש יותר מדי צריכה" ? לעניות דעתי לרוב הנשים יש הרבה יותר מדי זוגות נעליים. מצד שני רוב הנשים חושבות אחרת. אם היתה להן יותר הכנסה פנויה, הן (בממוצע) היו קונות יותר נעליים (ו/או נעליים יקרות יותר). זו בעיה קלאסית של מחסור, אם לא היה מחסור, לא היה קשר בין המצב הכלכלי של האישה לכמות וסוג הנעליים שברשותה. אני לא חושב ש"הכלכלה טועה", חלק ממטרות המדינה הן לאפשר יותר צריכה1, גם אם באופן אישי אני לא מבין למה צריך כל כך הרבה נעליים. אפשר (וצריך) לדבר על הצורך לשקלל פה את המחיר הסביבתי, או לדון על האם צריך להגביל את היכולת של התאגידים לשטוף לנו את המוח עם השטויות שהם מוכרים, או כאיזון לנסות ללמד הסתפקות במועט כערך במערכת החינוך. אבל זה לא עיסוקו של הכלכלן, הוא צריך לאפשר מקסימום אפשרויות צריכה. אנשי החינוך, הבריאות והסביבה ינסו להסיט אותה למקומות מועילים או לצמצם אותה. |
|
||||
|
||||
אין שום קשר בין הכנסה לכמות וסוג הנעליים. נשים שאוהבות נעליים קונות הרבה נעליים1. לנשים שלא אוהבות נעליים אין הרבה נעליים. 1 ליד שוק בצלאל מוכרים, כמדומני, נעליים ב-50 שקל לזוג. _ ולא רק נשים. אתה צריך לראות את אוסף נעלי ההתעמלות של חמי, פועל במקצועו שאין לו כסף מיותר לבזבז. אפשר לחשוב כמה זוגות נעלי התעמלות גבר צריך. בוודאי שלא עשרים זוגות ויותר. |
|
||||
|
||||
מה הבעיה?! שתמכור כליה! |
|
||||
|
||||
זהו, שגם בכליות יש מחסור. |
|
||||
|
||||
יותר טוב. ככה היא תקבל הרבה כסף לקנות נעליים. |
|
||||
|
||||
כן, אבל כמה כליות כבר יש לה למכור? |
|
||||
|
||||
שתיים, ומכונת דיאליזה משומשת. |
|
||||
|
||||
זה כמובן תלוי בגודל המשפחה שלה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |