 |
|
 |
||
|
||||
 |
האם לקוח יכול, מבחינה טכנית, להגיע עם צידנית או מתקן דומה ולהעביר את הדם שהפקיד למקום אחר? מה רמת הסיכון במעבר הזה? מהם הטמפרטורות הנדרשות לשמירתו? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המתחרים מציעים ריביות גבוהות יותר? ___________ אם ההתעניינות שלך אינה נובעת מסקרנות אקדמית גרידא, יתכן שבבנק הדם ימצא מישהו שיאות להדריך אותך. בהצלחה (וד"ש לקרמר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי ידעתי מדובר בדם שנשמר בהקפאה של כ -270 מעלות בחנקן נוזלי. הדרך היחידה להעביר את המנה למקום אחר היא באמצעות מיכל חנקן נוזלי מתאים, ועל ידי בעלי מקצוע שיודעים מה הם עושים. זו לא שקית חלב מהפריזר. האפשרות הזו אינה מומלצת כיוון שכל פתיחה של המקפיא צריכה להיעשות בפיקוח. בנוסף, צריך למצוא מקום אחר השומר דגימות ביולוגיות בחנקן נוזלי, שיהיה מוכן לקבל את המנות לשמירה, ולדעתי הוא יצטרך בשביל זה מקפיא חנקן נוזלי נפרד כי המנות שיגיעו חשודות כמזוהמות כי אף אחד לא יודע מה עשו איתן. האמת חייבת להיאמר - שמירת דם טבורי פרטי היא מסוכנת ובזבוז כסף ברוב המכריע של המקרים. אפשר לספור על יד אחת את המקרים בהם נעשה שימוש בדם טבורי מבנק פרטי לטובת הילד או משפחתו - בכל העולם - וזה נעשה בד"כ במסגרת הליכים נסיוניים ולא טיפול מקובל. המקרים שמתפרסמים זה לרוב מקרים בהם בנק פרטי שומר דם טבורי עבור משפחה כשיש כבר ילד אחד חולה - ואז זה לא חלק מהסטטיסטיקה - ששואפת לאפס. בקיצור - הסיכוי שמישהו יצטרך אי פעם את הדם הטבורי מביוקורד שואף לאפס (וזה לפני שאפשר לבדוק בכלל אם הדם שווה משהו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התגובה הרצינית. בתנאים כאלו, נראה שהלקוחות של בנק הדם הטבורי הם בעצם בני ערובה. שיהיה להם בהצלחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי מניח שהטמפרטורה היא 196- ולא 270-, לא שזה באמת משנה לדיון. אולי שמירת דם טבורי היא בסיכוי מאד נמוך לשימוש, ועדיין אחוז ניכר ממכרי שילדו לאחרונה שלמו עבור השירות הנ"ל, ולא מעט - המחירים הם כ-7000 ש"ח, מה שהופך את זה להוצאה הכי גבוהה בתהליך הלידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין הטמפרטורה - יכול להיות. אני עורך דין, לא איש מעבדה.. אבל כמו שכתבת זה לא משנה את התוצאה הסופית - לא ניתן לבוא לקחת ונניח לשים את המנה בפריזר הבייתי.. אפילו לא בדיפ פריז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאמין לך שעד כה נעשה שימוש מועט מאוד בדם טבורי, אבל זה לא אומר שהסיכוי לשימוש עתידי שואף לאפס. טענת הבנקים היא שיש סיכוי טוב שבעתיד יהיו טיפולים רבים שמבוססים עליו. אני לא יודע עד כמה הטענה הזו מבוססת (יש פה ביולוג?), וממילא זה נשמע לי כמו משהו שקשה לכמת ברצינות, שלא לדבר על לתמחר בכסף, אבל זו הטענה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגמרי לא ביולוגית כידוע, אבל המקורות לתאים עם פוטנציאל ''טיפולי'', ודרכי ההפקה של תאים כאלה, רק מתרבים ומתגלים כל הזמן. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |