|
||||
|
||||
החתול שלך מביא לך אוכל ואתה טוען שהוא לא מוסרי? ניסיתי להדחק מצידו של הפיל במסדרון - תיאור המוסר אצלך - משום שנראה לי שגם אם נניח שההגדרה שלך תקפה, אוכל להראות שאין בכך בכדי לשלול ערכים אנושיים העוסקים בחיות. לכן שאלתי את השאלה שלי גם בניסוח תועלתני, ועדיין לא נראה לי שקיבלתי הסבר מספק לאיך, או מה הן הראיות, לכך שהגנה על בע"ח מחלישה את החברה. קיבלתי הסבר לאיך ניתן להראות, לשיטתך, שקניבליזם הוא ערך מזיק, זה כן. בנתיים ההגדרה למוסר, הגרועה לדעתי, צעדה מעדנות לסלון והחלה תוקעת בחדקה. ובכן, כיצד בדיוק אתה קובע שערך מסוים מחליש את החברה? כל חברות העבר פסקו מלהתקיים (נעלמו או החליפו ערכים) וכל החברות הקיימות קיימות על ערכיהן. אתה מתכוון אולי ליתרון במאבק בין חברות בעלות ערכים שונים? כי ללא חברה חיצונית, מפותחת בהרבה, אני לא משוכנע שהמאורים בהכרח היו מפסיקים לאכול את אויביהם, או שהשבט המאורי שויתר על המנהג, בהכרח היה גובר על יתר השבטים הקניבליים. שבט כזה היה חוסך לעצמו מחלות מנוונות איומות ונוראות אבל זה לא היה מועיל להם הרבה אם הם היו נאכלים במהרה. האם קל מאוד לבנות מודל מתמטי שמראה שקניבליות בגן-עדן טרופי מאוכלס יתר-על-המידה אינו קשור ביכולת לחימה? איפה הנתונים שמראים לנו שחברות שאסרו על יריקת מסטיקים צומחות מהר יותר וזאת משום שאסרו על יריקת מסטיקים? אני יכול לנסות לתאר את הכשלים שאני מוצא בהגדרה כזו למוסר באופן יותר רציני ויותר מקורי מכפי שעשיתי לעיל, אבל אני לא מוצא שהסברת את הגישה התועלתנית למוסר בצורה שמעוררת מחשבות עמוקות, נכון לרגע זה. נחזור אם כן לנושא זכויות בע"ח. הגענו, פחות או יותר למקום הנכון - נראה כי אתה מסכים שקרובינו הנחותים אינם נעדרים איזו תכונה אנושית בסיסית, אלא שתכונות מסוימות נבדלות בסידרי הגודל שלהן בין אדם לחיה, בין החברה האנושית לכל שאר הביוספירה.1 כלומר, אם במונח 'חברה' אנחנו כוללים את כל הפרטים האנושיים בכל החברות האנושיות, אין כל מניעה להכניס פנימה גם את חברת השימפנזים למשל, אנחנו לא נוהגים לציין אותם כחברים במועדון בד"כ פשוט משום שהמושבים שלהם נמצאים כלכך רחוק מאחורה שזה כאילו הם לא שם. לא נותר אלא לשאול את דעתך בנוגע למשקל היחסי של פגיעה בצורך אנושי נדיר (כמו הנאה מהתעללות בחבורות שימפנזים) לאומת משקל כלל הסבל השימפנזי. אני אגיד זאת שוב תוך נפנוף במספרים: נראה ששיטת ההערכה שלך (כמובן שעדיין לא הבנתי למה צריך בכלל הערכה כזו - לאנשים או חברות - לשיטתך) מתמקדת כלכך בהבדלים של פרומילי האחוז מסביב לאחד, עד שהיא מחמיצה תופעות מתמטית מרתקות אחרות, הרבה מעל האפס. ___ 1 דילמת הקרונית, בתגובה המבודחת שלך2 היא בדיוק במקום - זו הרי דילמה מוסרית. אגב, אם נוריד לרגע את החיות מהקרונית ונושיב בה שוב את הכורים או הבחור השמן או רקדנית הפלמנקו או מישלאיהיה - יש למוסר התועלתני תשובה ברורה באיזו אופציה האדם האידיאלי בחברה המקסימלית אמור לבחור? או אולי מודל מתמטי שיעזור לו להחליט נכונה (לתועלת התל"ג)? 2 אגב אגבים ותגובות מבדחות, להיכן נגיע אם נגדיר סאטירה ע"פ המילון? (הזוועה הזוועה) |
|
||||
|
||||
שאלות רבות וטובות. תרשה לי לערוך אותן מחדש, רק כדי לוודא שאני מבין: 1. איך אפשר לדעת שערך מוסרי מסויים מועיל או מזיק לחברה? לשון אחרת - איך אפשר לדעת מהו המוסר האידאלי לחברה המקסימלית ומהי בכלל חברה כזו? 2. מדוע שערך שאינו מועיל במיוחד לא ימשיך להתקיים לאורך זמן למרות שאינו מועיל? 3. מדוע, ספציפית, האנשת בעלי חיים והתחשבות ברגשות דמיוניים המיוחסים להם מחלישה את החברה? האם יש מקום להכליל את השימפנזים, החתולים, המקקים או החיידקים בכלל החברה אם מקבלים שמותר האדם מן הבהמה כמותית אבל לא איכותית ואם אין מקום לכך, מדוע? 4. למה החתול מביא לי דברים מתים או בדרכם למות והאם אפשר לייחס לכך משמעות מוסרית? אלו השאלות, פחות או יותר? |
|
||||
|
||||
שמו את האינטרנט גבוה מידי. וטוב שכך. בהתחלה חשבתי לשחק את המשחק הזה כפי שאתה ביקשת לשחק אותו, לערוך קצת את שאלה X, להצהיר על שאלה Y כפסולה מעודף קש ולהשאיר את שאלה Z בשביל שתקל עליך להסביר את מה שרצית להסביר. לאחר מחשבה נוספת - אין שום סיכוי שזה יהיה מענין. ההגדרה הזו למוסר היא כלכך לא שלמה ועם זאת כלכך מתעקשת שזהו כל מה שיש במושג הזה וזהו-זה, שלא נראה לי שאוכל להפיק ממנה לקח כלשהו. יתכן שבניסוח יותר צנוע הגישה התועלתנית למוסר עשויה להיות כלי מחקר מועיל, זו לא הצורה בה אתה משתמש בגישה הזו. אתה טוען שעלינו לזנוח ערכים מסוימים ולאמץ מסוימים וזו טענה מוסרית קלאסית, אתה מגדיר מטרה עליונה כלשהי, של שגשוג החברה, ושוב - זו בחירה מוסרית קלאסית, אבל כשמגיעה השעה לעמוד מאחורי הבחירות המוסריות ולהסביר מדוע הן עדיפות על בחירות אחרות לפתע אתה רץ ומתחבא תחת כנף המעיל של איזה חוקר מוסר חמור-סבר ומותיר מאחוריך רק את ההכרזה שבעצם אין דבר כזה 'מוסר'. אז יש לי רק שאלה אחת, כבר שאלתי אותה בערך, אבל הנה היא שוב בתמצות: 1. מדוע להועיל לחברה? |
|
||||
|
||||
1. ומה בדיוק 'מועיל' לחברה? יותר אייפונים? יותר אנשים? יותר שנות חיים? כמות הכסף הממוצעת? כמות האושר הממוצעת? סטיות התקן של שני האחרונים כדי להימנע מפערים? בקיצור, בלי להגדיר את זה חבל בכלל להיכנס לדיון על מדוע לעשות את זה. |
|
||||
|
||||
נראה שאתה מנסה לסייע לקוו הטיעון שלי? אם זו המטרה אז להיפך: אני מנסה לצמצם את השאלות, שאלה בסיסית עוד יותר היא 'איזו חברה?', מטריד אותי שלמרות ששאלתי את השאלה הזו במספר וריסיות קיבלתי רק רמזים כלליים לכך שהומו-ספיינסים מסוימים פחות אנושיים מאחרים, אבל אני מוותר אפילו על השאלה הזו כרגע. מכיוון שלדעתי יש פה כשל שאינו תלוי בהשקפה אישית, תהה זו מעוותת על ציר זה או אחר. (להגדיר קריטריון שיפוטי מוסרי ובו בזמן לטעון שהצד האחר טועה משום שהוא מגדיר קריטריון כזה) יוצא שאם אני מראה את הכשל הזה זכויות בע"ח תוכרנה כהכרכיות בכלל הציבורים השונים וגר זאב עם כבש. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |