 |
אצלכם, בני האדם, כמו אצלכם בני האדם, כאב משמעותי גורר שינויים נוספים בהתנהגות מלבד הנטיה להמנע מסיטואציה דומה. יתכן שאלו תופעות לואי בלבד ויתכן שלא. סביר מאוד להניח שכמו בכל דבר אצלכם, ההתניה החברתית קפצה על המציאה.
והאמת שגם אצלנו, החיות מפתחות האישיות, ניכרים סימני מצוקה במשך זמן רב אחרי שהחוויה הכואבת הסתימה משכבר.
האם טראומה נפשית היא הגזמה אבולוציונית? אם זו היא תופעה מקבילה לפגיעה גופנית המתרחשת במרחב הנוירוני, אני מבין אולי מדוע ליצור שהתפתחותו הסדירה הופרעה (ירו באמא שלו) נדרש זמן רב לשוב ולאזן את הסדר על כנו, מצד שני, למה שחויה חד פעמית בבגרות תיצור אפקטים כאלו שיחבלו בסיכויי ההנפקה לציבור?
המערכת הפרה-סימפטטית מופעלת ללא צורך אמיתי שוב ושוב, ולא רק היא, היצור נתקע "במצב חרום" ובנוסף ב"מצב חוסר ערך" מהשזהלאיהיה(כולל רגרסיה ב"אני"), אז באמת מדובר בנזק מערכתי כתוצעה מחוויה בדציבלים גבוהים מידי?
כך או אחרת, המצאותן של תופעות מהסוג הנ"ל במינים מסוימים יותר מבמינים אחרים, נראית לי כמדד טוב להבדלה בין דם לדם. ולא- אנו נמצאין מגינים על נמלים פרטניות בחירוף נפש שווה לזה שבו אנחנו מונעין מיזמי חיפוש נפט וגז מלהרוג בדולפינים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש