|
||||
|
||||
אמיר: תגיד, מה יהיה עם כל הכלבים שננטשו עכשיו כשכולם עזבו את הצפון מההפגזות? אוריה: באמת, מה יהיה עם הכלבים? שמעתי שיש אגודה שאוספת אותם עד יעבור זעם ובעליהם יחזרו. אמיר: וואו, זה ממש טוב. תגיד, מה עם החתולים? אוריה: החתולים מסתתרים בעצמם, הם פחות קלים לאיסוף, ויש גם בעיה להעביר אותם מקום. אמיר: אהה... והציפורים? אוריה: הציפורים שותקות כשהתותחים רועמים, אז זה באמת לא משנה. אמיר: אני מבין... תגיד, מה עם הפרעושים שעל הכלבים? אוריה: מה איתם באמת? הם לא חשים כאב? אמיר: אני לא יודע, אבל הם בטח לא חמודים. אוריה: תגיד, הריח הזה זה ממך? אמיר: בקטנה, אתה יודע, נפלט לי... אוריה: והם לא חשים כאב? אמיר: מי? אוריה: כל אלו שקטלת עם הריח הזה? אמיר: אני לא יודע. כמה מילארדים בטוח הרגתי. רוצה ביצה? אוריה: לא! חכה, מה עשית? אמיר: ביצים במים רותחים. אוריה: אתה מתכוון ששלקת סלמונלות חיות במים רותחים! זה מה שעשית! אמיר: ?! |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |