 |
השהיתי את תגובתי וחיכיתי לידיעה הזאת כדי להיות בטוח בדבר ששיערתיו מייד עם היוודע האירוע: שני המחבלים שרצחו שישה ישראלים אכן הגיעו מלבנון.
הערותיי הן אלה:
1. ה "הפרדה" והגדר המוצעים כפתרון לבעיותינו עם הפלשתינים לא יגבירו את הביטחון האישי אצלנו אלא להפך. לא רק טילים ומרגמות יוכלו לעבור את הגדר אלא גם מחבלים מתאבדים. אירוע זה רק נוסף לכמה אירועים בחזית יו"ש שבהם נכנסו מחבלים מתאבדים למתחמים מוגנים ע"י גדרות אלקטרוניות. מאידך גיסא תביא ההפרדה לאפשרויות רבות של הפלשתינים להתארגן בשקט ולחפש את נקודות התורפה אצלנו. אין דרך לפתור את בעיית הביטחון אלא אחת: הוצאת החשק מהפלשתינים לעשות את מעשיהם. אם מישהו יכול לעשות זאת באמצעות הסדר מדיני "שיקום". הערכתי היא שרק הדרכים שאני הצעתי בעבר הן היום ריאליות.
2. אקט הנסיגה מלבנון שנראה עד כה בסך הכל מוצלח, נראה עכשיו קצת אחרת. התירוץ של חוות שבעה שוב אינו רלוונטי במקרה שלפנינו. המקרה הזה מוכיח שגם אם "נחזק את השלום", למשל ע"י נסיגה מחוות שבעה לא נקטין את האפשרות שהחיזבאלה יפגע בנו, כפי שהעריכו בזמנו משתתפים באייל כיוסי גורביץ ואחרים. שוב כמו בסעיף אחת, ישנה רק דרך אחת: הוצאת החשק מהלבנונים לפגוע בנו.
את הדבר הזה ניתן יהיה להשיג רק בדרך של איום מפורש בפגיעה מסיבית באזרחים של לבנון (רצוי בבירות), עם נכונות להיכנס לעימות עם הסורים במידת הצורך, (ולא הטרנספורמטור השלישי בתוך שישה טרנספורמטורים בשורה, שהוא "הכי פחות חשוב", כפי שעשה ברק בזמן שאימץ מדיניות של כביכול "פגיעה בתשתיות"). הרי בלבנון אין "כיבוש", כפי שטוענים כל זורעי החול בעינים. למה גם שם אין תגובה ראויה ?
3. אולי מוקדם עדיין לומר זאת (כי אולי תבוא תגובה), אך היעדר אפילו תגובה מילולית חריפה ואיום מפורש, לנוכח האירוע והגילוי שאכן מדובר בחדירה מלבנון, מזמן לנו צרות צרורות מהצפון שאולי תעלינה אפילו על צרות המרכז והדרום.
אני מניח שהיה לי עוד הרבה מה לומר בנושא, אך זה מה שהצלחתי "לארגן" בשעה זו לפני כיבוי כל מכשירי הרדיו והטלויזיה והליכה לישון לפני שאשמע על "פיגוע הערב", שיחסל את היכולת לעשות זאת.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש