בתשובה לאריק, 17/01/13 14:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כן, הימים ההם, שלא היה אינטרנט וההית צריך לחכות שעה שלמה על מנת להתעדכן בחדשות ואם פספסת אז אתה צריך לחכות עוד שעה (ואם התקלקל לך השעון, שאז היה דבר יקר מאד, היית בכלל בבעיה), לא כמו היום שאתה יכול לקרוא את החדשות אחרי חמש דקות. אני לא חושב שזה ממש שייך לדיון. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
חמש דקות? היום את יכולה לקרוא חדשות עוד לפני שהן קרו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עוד כלום, אני יכול לקרוא חדשות, בלי שהם קרו בכלל! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את ה שששש... חדשות הפסיקו להגיד הרבה לפני שנדם צרצורם של מודמים חיוג 9600. ולענין הבטוי כל מטוסינו שבו בשלום לבסיסם אני אפרט: במלחמת ההתשה חיל האוויר היה היתרון הגדול של צה"ל. לעומת התיקו המתמשך על הקרקע שכלל אבדות לא מעטות לכוחותינו היו הגיחות האוויריות המוצלחות לעומק מצריים מקור לעידוד מוראלי גדול. בעשריםמבצעי פריחה [ויקיפדיה] לא הופל ולו מטוס אחד לכוחותינו, וכאשר קרייני החדשות הכריזו פעם אחר פעם "כל מטוסינו שבו בשלום לבסיסם" הלב התרחב. אחר כך במלחמת יום הכיפורים מערכי הנ"מ המצרי והסורי עובו בטילי ה SA-6 הניידים והפילו עשרות ממטוסינו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |