|
||||
|
||||
Then we knew the good guys
Then we knew the bad Right was right And wrong was wrong Accordin’ to mom and dad (and we believed them) Then a war was called a war Proud as trumpet horns But a rose by any other name still has thorns http://www.youtube.com/watch?v=LyYOZbQfEaI |
|
||||
|
||||
נפלא. והאנימציה של אודיסיאה בחלל פוגש זומבים בזפת - priceless. |
|
||||
|
||||
לא בטוח שהבנתי, אבל המלחמות זה לא מה שאהבתי, במקרה שזה מה שמשתמע מדברי. |
|
||||
|
||||
ברור שלא, אבל מלחמת קיום מטבעה גורמת לאיחוד השורות, וביטויים כמו "כוחותינו היכו את האויב" הולמים את מצב הרוח של ציבור חרד בעיצומה של מלחמה. "then we knew the bad guys, then we knew the bad" מזמרת דורי1 על אוירה דומה בארץ אחרת ובימים של מלחמה אחרת. תוסיף לזה גם את ההערה של איציק על העיתונות המגויסת (רובה היה בכלל מפלגתי, וגם "קול ישראל" היה במידה רבה שופרה של הממשלה), ואת התמימות בכלל והתמימות של העיתונאים בפרט, ונראה לי שלא נשארות הרבה תמיהות. מה שחסר לאדון בנט, ואולי גם לך, הוא האמונה הלוהטת בצידקת הדרך, ובכך אתם צודקים: אי אפשר להשוות את הלכידות הלאומית בשנים הראשונות של המדינה להלך הרוחות היום. נראה לי שמלחמת ששת הימים היא קו פרשת המים גם מהבחינה הזאת: עד אליה ההרגשה היתה שאנחנו נלחמים על קיומנו (מעניין, אגב, אם הסגנון בזמן מלחמת יום כיפור נטה גם הוא לכיוון השימוש בגוף ראשון. זה יכול להיות נושא נחמד למחקר). אחריה הולך ומתברר שהמלחמה היא (גם, אולי בעיקר) על משהו אחר. אליבא דבנט, החלשותה של האמונה בצידקת הדרך היא בעיה של האמונה. אליבא דאנשים כמוני זאת בעיה של צידקת הדרך. _____________ 1- זמרת/משוררת עם הערכת חסר עצומה לדעתי. רק היום למדתי שהיא מתה בשנה שעברה. |
|
||||
|
||||
העניין הוא, שישראל לא בדיוק היתה צדיקה תמימה גם בתחילת הדרך (הידעת שהמוסד הרג בטעות חייל ישראלי שבגד בדרך הביתה. הפתרון לבעיה היתה השלכת הגופה לים). דברים שקרו אז, כמו למשל פרשת העסק הביש כנראה לא יקרו בישראל של היום, ונראה שגם אם לא השתפרנו לפחות נשארנו בערך באותו מקום. מה שמעלה את השאלה, למה דווקא עכשיו צדקת הדרך נהיתה בעיה, ולא שמענו אותך צועק אז על חוסר צדקת הדרך. יהיו שיגידו, שאתה ושכמותך לא מי יודע מה הסכמתם עם צדקת הדרך כבר מלכתחילה. כמו שהציע פעם מישהו לפתור את בעיית האנטישמיות בכך שכל אחד ואחת יקח שיקסע או שייגעץ, ואז תוך כמה דורות לא יהיו יהודים מובהקים, וכך לא יהיה את מי לשנוא. |
|
||||
|
||||
רבין התבטא פעם בחוג סגור בזמן הקדנציה השניה שלו, שאי אפשר להלחם כל כך הרבה זמן. במילים גסות יותר, יש גבול כמה זמן אפשר למרוח את האנשים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |