|
אני לא בקי בביוגרפיה המדעית של צ'חנובר, ואני לא מתכחש לאפשרות של תהליך כפי שאתה מתאר אותו: מדען מדיסציפלינה אחרת, או סתם הדיוט, "מרגיש" שמשהו לא בסדר בתיאוריה הקימת. הוא הולך בעקבות הרגשתו זאת ומגלה שאכן משהו היה לא בסדר עם אותה תיאוריה. זה תאור רומנטי ומלבב של מצב אפשרי, אבל מאד נדיר, והוא הולך ונעשה נדיר ככל שהזמן עובר פשוט בגלל הגידול בסיכוי שמישהו כבר חשב על זה לפניו. האינטרנט מלא באתרים של "מהפכנים" כאלה, מנביאי "חלב הוא רעל" ועד חסידי המפלצת מלוך נס, אבל רק אחד ממליון הוא צ'חנובר.
התסריט כפי שאני רואה אותו (ירדן יוכל לתקן) הוא כזה: צ'חנובר לא אוהב משהו בתיאוריה, צ'חנובר הופך למומחה בתחום, צ'חנובר משנה את התיאוריה. בשלב הביניים הוא לא צריך לבטל את דעתו (כאילו שזה אפשרי בכלל), אבל הוא צריך לשים אותה בהקפאה עד שיעבור לשלב השלישי. אין שום הגיון להכריז "התיאוריה שלכם מכוערת ולכן שגויה" באזני המומחים, גם אם לעתים נדירות זה יתברר כנכון. לא השתכנעת? לך לבקר בדיון 1571 . אם אריק היה מספר שהרפואה הקונבנצינלית לא מוצאת חן בעיניו מסיבות א' ב' וג' ולפיכך הוא התעמק ולמד וחקר ודרש ולבסוף החליט את אשר החליט לא הייתי מניד עפעף. כשהוא מתבסס על תחושות בטן וספר רפואה טבעונית אחד אני יכול רק לקוות שאם חו"ח תיקָרה על דרכו מחלה רצינית יותר1, הוא יעדיף את דעת המומחים על פני תחושותיו. סטיב ג'ובס היה יכול, אולי, להמציא לנו עוד צעצועים מיותרים אילו היה פועל כך. ______________ 1- אם כי גם דלקת גרון חיידקית שאינה מטופלת עלולה לגרום סיבוכים לא סימפטיים, מבעיות לב ועד http://intramural.nimh.nih.gov/pdn/web.htm) OCD).
|
|