|
||||
|
||||
האור היחידי מכוון על פרצופו, כי הוא מפחד מצלפים?... |
|
||||
|
||||
אני זוכר משירותי בסדיר שהחיילים הג'ובניקים בבסיסי שמרו על מגדלי השמירה, בלילות החורף הקרים, כאשר הם מפנים את הפרוז'קטורים במגדל אל פניהם לשם התחממות. דמינו את האבסורד ויזואלית... הבסיס דרך אגב היה פיקוד מרכז. |
|
||||
|
||||
ולא נגרמו נזקים בלתי-הפיכים לראייתם? |
|
||||
|
||||
ההגנה על עיניו של החייל נעשתה בשני אופנים : 1) פרוות כובע החרמונית אשר עוזר להסב צל מסויים על עיני החייל בעודה משאירה פתחים חיוניים לנשימה ואכילת במבה. 2) עיניו העצומות של החייל הרדום עזרו להגן על עיניו הרגישות לאור הבוהק. |
|
||||
|
||||
הוא ישב עם הגב לקיר, כך שהאור לא נראה כלפי חוץ. הוא כיוון את האור על פרצופו כדי שהצופים יראו את פניו. זו היתה הצגה מאוד יפה, והמסר עבר. למחרת בבוקר, כאמור, נהרג הצלם האיטלקי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |