|
||||
|
||||
ואם המדינה היא לא המעסיק שלו? או לא המעסיק היחיד שלו? (אני חושב שיש פלסטיקאים שרק ישמחו על קולגה ש"יטיל עליהם את העומס" בניתוחים פרטיים מסויימים) |
|
||||
|
||||
אני לא מבין את השאלה, אם יש לו מעסיק פרטי, שיחליט מה שיחליט בהתאם לאינטרסים שלו. המעסיק הפרטי לא מעניין אותי, שיחליט כרצונו, אני דואג רק למי שפועל בשמי (המדינה), זה כמובן מסובך יותר ברפואה בישראל עם המבנה המורכב שלה, אבל זה העיקרון. |
|
||||
|
||||
אבל זה לא החוק - תגובה 610957. |
|
||||
|
||||
כל העניין הוא לדון ברצוי לא? המצוי פשוט ישנו... |
|
||||
|
||||
כן, אבל... א. לא תמיד מסכימים על ה"מצוי". זה לא המקרה, אז אפשר לעבור ל- ב. אתה חייב להודות שדעה כמו "בעל עסק יכול לסרב לשרת את מי שמתחשמק לו" (יהודים, שחורים, נשים, ...) היא דעה לא פופולרית. אני כעקרון מתנגד לה כשם שאני מתנגד באופן כללי לאפלייה. תוכל להרחיב למה את בעדה? |
|
||||
|
||||
המצב הטבעי בעיניי שאדם יכול לעשות מה שמתחשק לו, אם אנחנו בוחרים להגביל את הזכות הזאת, צריך להסביר למה, וברור שיש סיבות שבעטיין המגבלות על החופש נחוצות. אני חושב שהזכות של X לקבל שירות דווקא מרופא Y או לקנות דווקא בחנות Z, היא לא זכות שעומדת לפני הזכות של Y או Z לעשות כרצונם בקניינם. אם Y או Z הם מונופול או המדינה, צריך כנראה להתייחס אליהם אחרת, כי X לא יכול לקבל שירות מסויים, אבל בכל מקרה אחר, יעשו כרצונם, וישפוט קהל לקוחותיהם. אני נגד אפלייה, ואני אשתדל להימנע ממנה ומעסקים שנוקטים בה, אבל אני גם נגד הפרדה בין בנים ובנות במערכת החינוך, וגם נגד הרבה דברים אחרים, זה לא אומר שלדעתי צריך לכפות על מי שדוגל בהם את דעותיי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |