בתשובה להפונז, 10/01/13 13:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אכן חריג... לכיוון השני. כשמדובר על הדבקה ממחטים, ישנם שלושה פתוגנים משמעותיים: הפטיטיס B - סיכויי הדבקה גבוהים יחסית (30%), יכול להשאר מספר ימים (כלומר, גם מדם יבש), לאחר הדבקה יש כ- 10% סיכוי למחלה שאריתית-כרונית. הפלוס: יש חיסון. לכן, מחייבים צוות רפואי להתחסן כנגדו. הפטיטיס C - סיכויי הדבקה נמוכים בסדר גודל (3%), במקרה של הדבקה - 80%-90% יפתחו מחלה שאריתית-כרונית. מצד שני, יש כ- 25% סיכויי החלמה עם טיפול מתאים. אין חיסון. HIV - סיכויי הדבקה עוד יותר נמוכים (0.3%), במקרה של הדבקה, כ- 100% יפתחו מחלה שאריתית כרונית, שלה כידוע אין חיסון ואין תרופה. לקריאה נוספת - Needlestick injury [Wikipedia]. לגבי השאר (וירוסים אחרים, חיידקים, פטריות) - הנחת העבודה היא שאיש צוות רפואי עם מערכת חיסון טובה לא יסבול מתופעות לוואי ארוכות טווח של הדבקה. ה HIV הוא פשוט וירוס עם "יחסי ציבור". מצד אחד, סיכויי ההדבקה שלו מדקירת מחט נמוכים מאוד, ולכן הפחד לכאורה לא פרופורציונלי לסיכון. מצד שני, אני לא בטוח אם הדיון האתי-תקשורתי הזה היה נערך אם היה מדובר בגורם אחר, כמו בהפטיטיס C. אם הבנתי נכון, בכתבה מדובר על רופאים שמעדיפים להמנע מלערוך ניתוח קוסמטי, לא פרוצדורה רפואית נטו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על הנתונים. שאלה קטנה - לתומי חשבתי שעם טיפול מתאים נשאי HIV חיים כל עוד יש להם כסף לשלם בעדו. אז זה אולי לא נופל תחת חיסון/תרופה בהגדרתם הישנה, אבל קשה לקרוא לזה מחלה חשוכת מרפא, בייחוד כשידוע לנו מה קורה ללא הטיפול הנ"ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אין לזה תשובה פשוטה... כי היחס ל HIV השתנה במרוצת השנים. בהתחלה היה מדובר במחלה מסוכנת שברוב המקרים הייתה גזר דין מוות, והתייחסו לחולים כאל חולים סופניים. עם פיתוח הטיפול האנטי-וירלי היחס למחלה ולחולים השתנה ב- 180 מעלות, לכיוון של "ריפינו בפועל את המחלה". קצת דומה למה שאתה מתאר. בשנים האחרונות יש יחס יותר ויותר מפוכח למחלה ולטיפול. מבינים שהטיפול עצמו אינו נטול תופעות לוואי, וש(אולי) יש למחלה נזק מצטבר. נזק שעם הטיפול ניתן לדחות ולהפחית אותו, אך לא תמיד להעלים אותו לגמרי. חלק מאמצי ההסברה הוא לשרש את המיסקונספציה ש"הנה ניצחנו את ה HIV". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניתוח מחיצת אף הוא למטרה רפואית ולא קוסמטית: http://www.af-mushlam.co.il/nituah_mehizat_af.asp | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, שמתי לב לזה - הנקודה היא ש''תיקון מחיצת האף'' הוא ניתוח אותו עושים רופאי אף-אוזן-גרון, לא מנתחים פלסטים. אם היה מדובר בניתוח מחיצה, אז הוא לא היה הולך לשלושה מנתחים פלסטיים, שלא לדבר על הקליניקות הפרטיות שלהם. ניתוח מחיצה אפשר לעשות גם בבי''ח - בדיוק מהסיבה שציינת, שהניתוח למטרה רפואית. בקיצור, נראה לי שהכתב התבלבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפעמים מנצלים את ההזדמנות ועושים את שני הניתוחים ביחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכיר מנתחים פלסטים שעושים יישור למחיצת האף, אבל בהחלט יכול להיות שאני טועה (הפוך, דהיינו מנתחי אא''ג שעושים את שני הניתוחים, אני מכיר). בכל מקרה, ''תשובת בית-ספר'' לשאלה ''מי מבצע את הניתוח 'ישור מחיצת האף''' היא ''רופא אף-אוזן-גרון'', מה שהעלה את התהייה ממקודם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שאני חולק עליך (אין לי מושג), אבל זה משונה בעיני, כי מה שמצריך מומחיות הוא עניין הפלסטיקה. יישור המחיצה הוא פעולה פשוטה יחסית שכל כירורג מתחיל יכול לבצע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה, תמיד אומרים שברפואה "עושה מי שיודע", אבל בכל זאת - כל אחד מתמקד באיברים שהוא מכיר ושצבר נסיון בתחום. פלסטיקאים נוגעים באף מידי פעם, אז אני לא מאוד אופתע אם הם נכנסו לנישה של יישור מחיצות; בבריחת שתן של נשים מטפלים גם גינקולוגים וגם אורולוגים... אבל נשמע לי ממש לא הגיוני לתת לאורטופד / אורולוג / נוירוכירורג וכו' לגעת באף של מישהו, ולו רק כי הם צוברים בדר"כ אפס נסיון במהלך ההתמחות שלהם. אני מסכים שמדובר בניתוח לא מסובך, שיכול להתבצע גם ע"י מתמחה - אבל מדובר במתמחה באא"ג. למי שמעוניין לראות ניתוח לדוגמא: http://www.youtube.com/watch?v=5gUrglaCuWo |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |