 |
|
 |
||
|
||||
 |
נו טקבקת איזה איזם בלי להבין על מה מדובר, שלושתנו ''אגנוסטיקנים'' ולא על זה השיחה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מאמר של סוזן ג'קובי (שכתבה ספר על האגנוסטיקן רוברט אינגרסול). בין השאר היא כותבת שאתאיסטית יכולה להתרכז בגורלו של העולם הזה בלי אילוץ ליישב את זה עם העולם הבא. אתאיסטים לא שוללים את הנחמה שבאמונה דתית. הם רוצים שיכבדו את האמונה שלהם (במובן של דעה) שאי קיומו של עולם הבא מחזקת, לא מחלישה, את החשיבות המוסרית של מעשינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם דתות שלא מאמינות בעולם הבא. בעצם אפילו מויקיפדיה העברית די ברור (או מרומז ישירות) שגם ביהדות זה קונספט די מאוחר. אבל כרגיל, רוב הדיונים ב'אתאיזם' כושלים בכך שהם באים מנקודת מבט די ספציפית של דתות מאוד מסוימות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האיזמים הן עננות שכל אחד מקווצק'ץ' אותן לאיזה צורה שבא לו, לכן אין בהן הרבה טעם, ולא קראתי את מה שכתבה אותה סוזן, בשביל מה, הזמן קצר, יש מישהו ששולל את הנחמה שהאמונה הדתית מביאה למאמינים? זה כמו להכחיש את אפקט הפלאסיבו. אבל זה יותר מזה, כל אדם שואב נחמה ממילים טובות ומחזקות, אני מאד מאמינה במילים טובות, ובזמנים איומים קרה שפתחתי ספר תהילים, לא מתוך אמונה אבל מתוך רצון קמאי ללחוש מילים עתיקות מחזקות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |