בתשובה להיא, 03/01/13 14:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תודה. מעניין שהמאמר שקישרת אליו מתלונן לא על חוסר קואורדינציה, אלא על נזק שנגרם מעודף (ניסיונות ל)קואורדינציה. מה שבאמת הצטייר לי מהכתבה בניו יורק טיימס (מהתגובה שלי למעלה) הוא שקשה להצביע על משהו שאפשר היה לעשות טוב יותר. המאמר יורה חיצים לכיוונים רבים, חלקם סותרים (מצד אחד מבקר את ההתמקדות בעזרה לטווח קצר שאין בה תועלת לטווח ארוך; מצד שני מבקר תוכניות שיקום ארוכות טווח שאין להן קשר לאסון). המאמר מצביע במעורפל על כיוון טוב יותר: לפעול בשיתוף פעולה עם הממשלה המקומית, ודרכה. לא השתכנעתי. אולי אני ניזון מסטריאוטיפים, אבל האם הממשלה המקומית יעילה אפילו קצת? האם היתה יעילה לפני האסון? אני מנחש שלא, שהרי האיטי היא מדינה כמעט לא מתפקדת כבר שנים. אז האם פעולה דרך הממשלה שלה היתה יותר אפקטיבית? מה שמחזק את מסקנתה המתסכלת של לינדה פולמן במאמר שתחתיו אנחנו דנים: ייתכן שבמקרים רבים כל הכסף והמשאבים שאנחנו (המערב העשיר) מוכנים לתרום לא יכולים להועיל; עדיף כבר להיות קמצנים (ולחכות להזדמנות לשימוש מועיל יותר בכסף). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו נוהגים לשפוט נקודתית. התרחשה רעידת אדמה והגיע סיוע. איך הוא נוצל? אני באמת חושב שהדרך הטובה ביותר היא דרך הממשלה המקומית. כאן אנחנו לשם ההסבר, צריכים לברר מדוע הממשלה המקומית כל כך לא יעילה ומושחתת.רק לתזכורת: נבחר בזמנו אריסטידס שבניגוד לשלטון האוליגרכי עכשיו, הוא היה מועמד פופולרי.הוא סולק על ידי האמריקאים. האם אני חושב שהוא היה מנצל טוב יותר את הסיוע? כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר, אלמלא האמריקאים הרשעים אז היה להאיטי שלטון מצוין, ואפשר היה לסייע לה בצורה יעילה (ולשאר אזורי האסון בעולם), אם היא בכלל היתה צריכה סיוע. אבל זה הרי לא מקדם אותנו. האמריקאים היו רשעים, המצב המחורבן הוא מה שהוא, ועכשיו הדילמה היא איך לסייע באופן אפקטיבי, ואם אי אפשר אז שמא לא לסייע בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה שהפעלתי אצלך מספר תגובות ממיצי הקיבה. אפילו ביל קלינטון העיד באחת מועדות הקונגרס או הסנאט מיד לאחר האסון- אינני זוכר איזו- ובאופן מאד כן היכה על חטא לגבי התנהגות ארה"ב בהאיטי כשהיה נשיא. ברור שהיא הייתה צריכה לסייע. הרבה נכתב על אופן הסייוע וגם נכתבה ביקורת רבה. האמריקאים עסקו הרבה בהשלטת סדר. אבל קשה לבוא ל-failed state וסתם לחלק סיוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
---- ואיציק, כהרגלו, מתחמק מתשובה עניינית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויוסי כהרגלו כותב ואינני מבין למה בדיוק הוא מתכוון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשמח לבאר: ירדן - מדבר על הדרך הטובה ביותר לעזור להאיטי איציק - מאשים את האמריקאים בפעולות שהובילו לשלטון הנוכחי (וכרגיל, מנכס לעצמו את הבעלות על היקומים האלטרניבים שבאופן מפליא תואמים בדיוק את האג'נדה שלו). ירדן - אוקי, נניח שהאמריקאים אשמים. איך בכל זאת אפשר לעזור בתנאים הקיימים. איציק - מאשים את מיצי הקיבה של ירדן, מנפנף ב"אפילו קלינטון אמר", אבל לא טורח להשיב לירדן על השאלה. יוסי - מאשים את איציק בהתחמקות בגלל שכתב תגובה בה הוא שוטח את דעותיו בלי לטרוח להשיב על מה שנשאל. האם זה יותר מובן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא . כתבתי שצריך לסייע אבל יש בעיה לסייע ל-FAILED STATE .הם מצאו את עצמם מסייעים בשמירה על הסדר. זה ברור אדוני המבקר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן והתועלת העיקרית בסיוע שכזה היא השקטת המצפון המערבי והקלת שנת-הלילה שלו. ואלה לא התרומות הראשונות ולא האחרונות שזוהי מטרתן העיקרית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה משהו על האיטי:http://www.counterpunch.org/2013/01/07/how-the-inter... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שלפי נתוני המאמר, אם הסיוע היה ניתן ישירות לאזרחים שאיבדו את בתיהם, כל אחד מהם יכול היה לקנות לעצמו בית נאה במחירי האיטי. מוזכר שם גם כוח של האו"ם שמקבל 644 מיליון דולר בשנה (או שנתיים), מבלי שההאיטים מעונינים בו כפי הנראה. מעלה אסוציאציה לעוד ארגון של האו"ם שלאורך השנים לא מועיל למרשיו, הרבה יותר קרוב לאיזורנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, ברגע שנסיונות קואורדינציה לא עולים יפה, הם הופכים לבעיה. במקרה של האיטי היה מדובר במבצע איסוף כספים שהצליח מעל למשוער. לכן עצם השאלה של מה עושים עם הכספים קיבלה גם היא תשומת לב מיוחדת. כאן כבר הסתמן שחוסר היעילות והקשיים ניכרו עוד בשלב מוקדם, לפני שמוסדות המדינה היו מעורבים בעניין. עימותים בנושא נוצרו כבר בין אירגוני הסיוע הבינלאומיים לבין עצמם. התחושה שלי (מבלי שבדקתי את העניין לעומק) היא שלא כדאי להאשים את ממשלת האיטי בכל הקשיים האירגוניים. המאמר שאליו קישרת אכן יורה לכל הכיוונים. בכל זאת: הטענה שלו אינה נגד מימון תכניות ארוכות טווח מכספי הסיוע, אלא ניצול אותו סיוע מחוץ לאזורי האסון, כאשר אלו עוד נותרים בחורבנם. ניתן כמובן להתווכח על השאלה אם פתיחת בית חולים מאובזר באזור הבירה לא יועיל בסופו של דבר גם לנפגעים באזור הספר. עדיין ניכר חוסר התאמה בין כמות המשאבים שגוייסו (בין השאר מכמות ניכרת של תורמים פרטיים) בגלל מה שאירע באזורים מסויימים, והעזרה שניתנה עד עתה לאותם אזורים. כ150 שנה אחרי הקמת ארגון הצלב האדום, ניתן להבין שנושא הסיוע ההומני באזורי מלחמה, אסון ועוני אינו פשוט כלל וכלל. לצד שאלות של מהו הסיוע הנכון, תמיד עולה השאלה של מידת שיתוף הפעולה עם משטר עריץ, כיצד דואגים לכך שהסיוע יהיה איכותי ושיהיה בעל השפעה גם לאחר שאירגוני הסיוע ארזו את הפקלאות והמשיכו הלאה. בהחלט, סיפורם של אירגוני הסיוע כולל הרבה פרקים מצמררים. האם מכך כדאי היום להגיע למסקנה שכל סיוע לא עוזר? פשוט לפרק את כל האירגונים (הצלב האדום, רופאים ללא גבולות, קריטס, הזרועות הרלוונטיות באו"ם וכן הלאה וכן הלאה)? ואז כשיש אסון, מגפה, רעב, רצח המוני פשוט לשבת על התחת ולצקצק בלשון? להחליט שכל מי שלא שפר מזלו לגור מחוץ לאזורי אסון מלחמה ועוני פשוט מקולל? אם באפגניסטן פעלו באופן מוטעה, יש לסגור לאלתר את מרפאות האידס בצ'צ'ניה ודרום אפריקה? ואם כבר אנו עוסקים בהאיטי ספציפית, אפשר לטעון שההתנהלות של הרשויות שם בעייתית ושיש בעיות ביישום תכניות הסיוע. האם אתה רוצה להשוות זאת למקרים בהם הסיוע הזיק? האם בהאיטי המצב היה טוב יותר לולי היו מגיעים כוחות מסייעים, פועלים לחילוץ ופינוי הריסות, בונים מחנות פליטים ומטפלים במגפת הכולרה? בסיוע, יש לזכור, יש גם מידה רבה של תועלת עצמית. כשישראל שולחת משלחות סיוע, זה גם כדי שיצברו נסיון. מגפות שלא מטפלים בהן מתפשטות הלאה. מאזורים שבהם לא ניתן עוד לחיות מגיעים פליטים (ויצא לנו בשנה האחרונה לחוות כמה נוכחותם רצוייה על ידי האוכלוסיות הקולטות). וגם מעבר לכך, אירגוני הסיוע גם פועלים בתחום הפוליטיקה הבינלאומית. הם אלו שמתריעים ומנכיחים את הקורבנות בזירה הבינלאומית. כאשר הם נלחמים בקונצרנים התרופות על זכות קיומן של תרופות גנריות, הם מאפשרים בסופו של יום טיפול באוכלוסיה רחבה יותר. הם גם אלו שממנים מחקר בחיפוש אחר תרופות למחלות "נשכחות". האם אלו לא פעולות רצויות ומבורכות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה : למה לא פשוט לחלק כסף לאוכלוסיה? (נגיד 10,000 דולר לכל תושב) אולי היא תדע מה היא רוצה לעשות איתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Great minds think alike, and slow minds write responses before reading the other ones...
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את השרשור, ולא זוכר שראיתי הצעה כזאת. האמת, אני לא ממש חושב שזה יעבוד. אולי אם כולם יקנו כרטיסי טיסה לארץ אחרת. מעניין אותי אם ניסו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, אם זה לא הובן אני הוא הפזיז שרשם רעיון זהה לשלך במעלה השרשור, אחרי שהתגובה שלך כבר הופיעה במורדו. אני חושב דוקא שעם פיקוח כלשהוא זה בהחלט עשוי לעבוד, ובטח יותר טוב מאשר למסמס את כל הכסף דרך רשויות שונות ומשונות שלוקחות אותו לעצמן. למשל בארצנו הקטנטונת, נפגעי טילים בעמוד ענן ובלבנון II מקבלים פיצויים על בתיהם שנהרסו ישירות לחשבון הבנק (אחרי מסע תלאות ביורוקרטי, אלא מה). אני אגב תוהה אם פתרון דומה במשבר המשכנתאות של ארה"ב ב-2008 לא היה יותר מוצלח, יעיל ומוסרי ממה שלבסוף (ועדיין) נעשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו שאלה אחרת לגמרי. המצב של ארה"ב אחרי המשכנתאות הוא שונה לגמרי משל האיטי. במקרה של ארה"ב אני מסכים איתך - אם במקום להציל את כל הבנקים היו מצילים את האנשים עם המשכנתאות אני חושב שהמשבר היה נגמר הרבה יותר מהר. (למרות שזה די לא הוגן - רק כי לקחת משכנתא מחורבנת מגיע לך כסף מהממשלה? אבל כנראה יותר הוגן מלתת המון כסף לבנק.) זה לא המצב של האיטי, למרות הנזק שעשה המשבר, אני חושב שעדיין אפשר להשיג מים נקיים בארה"ב, ואין בעיה של דיזנטריה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |