|
||||
|
||||
ושניהם גדלו על ברכי התפיסה המונותיאיסטית הנוצרית. כבר נתתי קודם את הדוגמא הנגדית הבודהיסטית, שלא ענית עליה, ולידיעתך גם הם השקיעו לא מעט בלוגיקה. וניטפוק - מה בין היש האחד הבלתי משתנה והאל היהודי? יש אחד ובלתי משתנה לא יכול בהגדרתו לדרוש מצוות וקיומן. |
|
||||
|
||||
על מה הייתי צריך לענות בקשר לבודהיסטים? הבאת דוגמה נגדית של בודהיסטים שאין להם את האמונה הזאת, אבל לא טענתי שהאמונה היא אוניברסלית, רק ליסודיות ההרגשה של מי שכבר יש בו אמונה כזו. יכול להיות שחוסר האמונה שלהם יסודי באותה מידה, איני יודע. והלוגיקה לא קשורה לאמונה היסודית, היא מגיעה אחר כך בנסיון לבצע רציונליזציה. ובעניין הניטפוק- על כך הרחיב והעמיק הרמב"ם במורה נבוכים. |
|
||||
|
||||
הבנתי. אם כך, ההרגשה האינדיבידואלית של אדם מסוים לפיה האמונה היא יסודית זה דבר שקצת קשה לדון בו כמותית או לומר כמה הוא יסודי או לא. זה כמו שאני ארגיש - או לא - שהאמונה שהאדם הוא נזר הבריאה והאבולוציה היא הבל הבלים היא משהו יסודי. אוקי, אז אני מרגיש ככה, לא ברור לי איזה אמירה אוניברסלית יותר אפשר לומר על זה. ובאשר לרמב"ם, הוא אכן הרחיב והעמיק, אבל זה לא אומר שמה שהוא כתב מקובל במסדרונות היהדות האורתודוכסית, למשל ציטוטים נבחרים מויקי: בתקופת הרמב"ם: "היו שהחרימו ואף שרפו את ספריו, בטענה שיש בהם דברי כפירה. היו כאלו שביקרו את השפעתו היתרה של אריסטו והפילוסופיה היוונית בכלל, עליו ועל הגותו, והתנגדו לשיטת הרמב"ם של "שמע האמת ממי שאמרה". והיו שטענו שספר זה – והעיסוק בפילוסופיה בכלל – מחלישים את האמונה הדתית ואת המחויבות ההלכתית." ובתקופתנו: "יש הרואים סכנה במסרי הספר ובהיעזרותו במקורות שאינם מהעולם היהודי, ועל כן מגבילים מאוד את הלימוד בו. בין כותלי הישיבות החרדיות לא ניתן לרוב למצוא את הספר, ואף בישיבות הציוניות יש רבנים המגבילים את הלימוד בו לגיל או רמת השכלה מסוימת" זה אגב מתקשר לפתיל אחר מהימים האחרונים, העוסק בנסיון להגדרות קשיחות של "מהי היהדות" (או בפרט עד כמה האמירה "היהדות היא דת גזענית" תקפה). דעות כמו של הרמב"ם והפולמוס עליהם מחדד את הטענה שה"יהדות" איננה מהות מונוליתית ומוצקה אלא אוסף רב, ולפעמים סותר, של זרמים, אמונות והלכות. וזה נכון גם לדתות אחרות. |
|
||||
|
||||
נכון. כל הזמן מנסים לערבב הגיון ואמונה וזה הולך מאוד קשה. לגבי מורה נבוכים והרמב"ם: זה אכן ספר יוצא דופן, והרמב"ם בהקדמה לספר סייג מאוד למי הוא מיועד1. הייתה הסתייגות גדולה מהספר בזמנו, כי הוא ממש ספר פילוסופיה שמתעמת עם אריסטו וה"מתכלמין" המוסלמים, אבל למרות ההסתייגויות מהפן הפילוסופי שלו הרמב"ם נשאר פוסק חשוב, אחד משלשה הפוסקים המרכזיים עליהם נשען השולחן ערוך. ליהדות האורתודוקסית יש את הגוף המונוליטי (תורה, משנה, גמרא, פוסקים, שולחן ערוך) ויש בה את הזרמים הנוכחיים: חסידים, ליטאים ודתיים לאומיים. למרות שנראה למתבונן מבחוץ כאילו רב השונה על הדומה ביניהם כולם מצייתים לקודקס ההלכתי המונוליטי בהבדלי גוונים דקים מן הדק. 1 תרגום קאפח: אלא מטרת המאמר הזה להעיר לאדם דתי, שכבר נקבע בלבו והושג בדעתו אמיתת תורתנו, והוא שלם בדתו ומידותיו, ועיין במדעי הפילוסופים וידע ענייניהם , ומשכו השכל האנושי(...) וישאר במבוכה והיסוס; |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |