|
||||
|
||||
את ''העיקר הכוונה'' אני מכיר מנסיבות שונות לחלוטין, וכמעט תמיד לרעה. אני מכיר את דעתו של המתוסכל על יגאל עמיר, וטוב שהוא אומר אותה. הגדרת היהדות של המתוסכל חשובה כי היא יסודית לכל האג'נדה שלו, עד כדי שהיא מופיעה בניק שלו. מכיוון שאני לא מתיחס למתוסכל כטרול אלא כמי שמתקשה להעביר את תחושות הבטן שלו לתבניות סדורות (דבר שהתקשיתי בו בעצמי לא פעם) אני מעוניין לברר איתו את הכוונות שלו. הרבה יותר מעניין לי להתווכח עם מי שאני לא מסכים איתו מאשר עם מי שכן. זו גם הזדמנות טובה לנער את האבק ולבדוק האם הנחות היסוד שלי עומדות איתן או הפכו עם הזמן לאנכרוניסטיות. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב ש''העיקר הוא הכוונה'', אלא רק זאת, שיש לכוונה - בהקשרים מסוימים - חשיבות, לעתים חשיבות גדולה. מקרה יגאל עמיר, למשל, הוא דוגמה טובה אחת. טוב בעיני יגאל עמיר החוטא על פני ג. ספירו שצנח במתלה, למשל, רק בשל כוונת מעשיהם ותכלית פעולתם ביחס לקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. כן, מותר לחלוק על כך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |