בתשובה לנועה ו, 20/12/12 21:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בגלל שאין סיכוי להוציא כלי נשק מחוץ לחוק בארה''ב, נדמה לי שקידום אחריות אישית על כלי הנשק ומגבלות על איפסון זה משהו שכן יכול לתרום להם הרבה, ואולי לא לזכות להתנגדות כל כך גורפת. הורה אולי לא מצפה שהילד שלו ישלוף עליו אקדח, כמו שקרה בטבח, אבל כן צריך לדעת שאם חבר של הילד נכנס הביתה ולוקח אקדח, ההורה נושא באחריות. כנ''ל לגבי נשקים ברכב. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שיש בארץ די הרבה מאבטחים שרוצחים את נשותיהם (או את גרושותיהם) עם כלי הנשק שמשמשים אותם. זו דוגמה לעקרון - הבעיה עם הפצת נשק איננה פשע. אלו אינם פושעים ''מקצועיים'' שמבצעים את מעשי הטבע הגדולים, אלא טיפוסים גבוליים עם בעיות נפשיות. כשלהם יש פחות דישה לנשק, יש פחות מקרים כאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה ? היו מקרים ספורים שקיבלו תהודה בתקשורת. אני לא מכיר מחקרים שתומכים במה שטענת, כלומר פחות גישה גורר פחות רצח. זה נכון אולי לגבי מעשי טבח, בגלל חוסר יכולת להרוג יותר, אבל במגזרים מסויימים (שבמקרה גם אחראיים לרוב מעשי הרצח של נשים בידי בעליהן) הראו לנו שאפשר להרוג גם בלי רובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והטבח ברואנדה הראה לנו שאפשר להצע השמדת עם עם מאצ'טות. זו לא הנקודה. לבעל הרבה יותר קל להרוג את אשתו באמצעות האקדח שקיבל מהעבודה. אם המשטרה היתה לוקחת ממאבטחים את הנשק כשיש אינדיקציה לבעיות בבית, המצב היה משתפר. מאנשים עם אישיות גבולית, שאחראיים בדרך כלל למעשי טבח מהסוג שאנחנו מדברים עליו, קל למנוע גישה לכלי נשק ע''י דרישה לרשיון ואכיפה בסיסית שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה שצריך לשאול היא איזה ממעשי הרצח שבוצעו עם נשק, בוצעו עם נשק חוקי, ואיזה עם נשק שאינו חוקי. את הראשונים אפשר לאזן עם המקרים בהם נשק חוקי (בידי אנשים שאינם בתפקיד) מנע רצח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא כן מכירה. ארבעה מחקרים מהארוורד, כל אחד משנה אחרת - ככל שיש יותר נשק יש יותר מקרי רצח. בתנאים של רישוי נשק ופיקוח יש צמצום משמעותי ברצח נשים (האתר לא עולה לי עכשיו, אז אין אין לי הפנייה מדויקת, אבל זה היה איפשהו בלינק הזה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על הקישורים. לא חלקתי על הקשר בין זמינות כלי נשק לשכיחות מקרי רצח בכלליות, וכמובן לא על הצורך לפקח, לדרוש תקופות צינון ארוכות ובסיכסוך משפחתי גם להוציא את כלי הנשק מהבית עד יעבור זעם. השאלה המעניינת מבחינתי, היא האם הסטטיסטיקות על המתאם בין זמינות כלי הנשק ושיעורי הרצח (הכללי) ברמת המדינה והמחוז עדיין מחזיקות כאשר מסתכלים רק על רצח של בני/בנות זוג. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |