|
||||
|
||||
מישהו כאן זרם רחוק מדי עם הדימוי של תחרות בין יחידים הגנים לא מתחרים אחד בשני על האפשרות להתרבות |
|
||||
|
||||
צריך להבין שההאנשה של הגנים היא מטאפורה שנעשית רק מטעמי נוחות, כפי שדוקינס חוזר ומסביר בגלל השם האומלל שנתן לספרו המפורסם ואשר גורם לאי הבנות. הגנים נבררים, ולכן נוח להסתכל על זה כאילו יש ביניהם תחרות. אף אחד לא מתכוון לזה כפשוטו. אגב, גם ''תחרות בין יחידים'' היא בדרך כלל מטאפורה. הרי אתה לא חושב שעץ אחד מתחרה בעץ אחר על חשיפה לקרני השמש באותו מובן שסלבי מתחרה במרפי על אליפות אנגליה בסנוקר. |
|
||||
|
||||
תחרות היא דימוי טוב מאד לתיאור ברירת יחידים כי הלחץ הישיר של אורגניזמים אחרים על שרידה/התרבות של האורגניזם הוא מאד חזק מצד שני בברירת גנים אין לחץ ישיר של גנים על גנים אחרים1 והדימוי של תחרות הוא לא במקום (ואאז"נ דוקינס באמת לא משתמש ב"תחרות" ברמת הגן) . . 1 אני יודע שזה לא מדוייק לגמרי |
|
||||
|
||||
או קיי, השאלה עד כמה למתוח את המטאפורה לא נראית לי מעניינת במיוחד, אבל אני מסכים שיש הבדל בין שני פרטים שנלחמים על מקורות מחיה לבין שני גנים ש"מתחרים" על אותו אלל (האם אפשר להגיד שאטום כלור ואטום ברום מתחרים על הזכות להתלכד עם אטום מימן ובד"כ הכלור מנצח? אני לא רואה למה לא, אבל מבין שזה לא נחוץ ולפיכך אולי גם לא רצוי). במקרים שזה עלול לבלבל אשתדל להזהר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |