|
||||
|
||||
ימי הביניים פיננסיים, ואף אחד לא מעוניין בזה. אני לא מצליח לתאר לי איך ניתן יהיה לבצע עסקת יבוא רגילה כאשר אתה לא סומך על בנקים זרים ועל ה letter of credit שלהם כפועל יוצא. בימים הראשונים המפעלים עוד יעבדו אבל מה אחר כך? כרגיל כל מיני טרמפיסטים גזרו קופון. המערכת נותרה מסואבת. אבל לפחות יצא מזה הקפדה על הלימות הון. |
|
||||
|
||||
יעשה שימוש בבנקים שמטעמים רגולטוריים לא יכולים להחשף למסמכים רעילים, או שיקום בנק תעשייתי בשם מזומנים בע"מ, שלא נותן ריבית, לא מלווה כספים, אלא רק מחזיק כספים בנאמנות, עד להעברתם לבעלים החדש. פתאום תעשיינים יתחילו לשאול את עצמם "לאן בעצם הולך הכסף שאני חושב ששוכב בעו"ש ?" וימטירו על הבנק מספר דומה של שאלות לזה שהומטרו עליהם בשעה שהם קיבלו קו אשראי וכו'. להבדיל מהרושם שנוצר, לא כל הבנקים בעולם ניסו את מזלם בכתיבת ניירת שמתנהגת כמו רולטה רוסית. |
|
||||
|
||||
אהא, אני לא יכול לתאר לעצמי את הבוקה ומבולקה עד ש''יעשה שימוש'' וגם אחר כך. זה בדיוק התרחיש שברננקה היה מוכן לשלם כל מחיר כדי להמנע ממנו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |