|
בשכוך הערפילים אוסיף משהו, מילה שנצנצה אלי כמו קואזר מתוך מה שכתבת - "רחמים". כתבת "הייתי שמח להיות טבעוני, אבל כנרמז לעיל, מתוך רחמים ולא מתוך כבוד".
בכל הוויכוחים האדירים באייל על אנשים וקרוניות, בכל כתביהם של הוגי הדורות עטורי הזקן שניסו לפענח מוסר מהו, נעדרת המילה החשובה היחידה - רחמים. בכל הפתילים המפלצתיים כאן על יחס לבעלי חיים, על מה מוסרי ומה לא מוסרי לעשות להם, דובר על אינספור שיקולים ונימוקים, ורק רחמים היו לא שייכים לנושא... מוזר, נכון?
שריד לזה נשמע בדבריך "אבל מתוך רחמים ולא מתוך כבוד". מכאן שחשבת שהלוחמים למען זכויות בעלי חיים נלחמים למען "הכבוד" שלהם. זה היה דו שיח של חרשים, אף אחד לא נלחם למען "כבודם", וכי מהו כבוד של בעל חיים? נלחמים לרחמים עליהם.
רחמים ומוסר הם היינו האך, כתבתי זאת כאן מספר פעמים, אין מוסר בלי רחמים, אין רחמים בלי אמפתיה, ואין אמפתיה בלי ידע.
לכן רחמים היא תכונה אנושית ייחודית, ומעל לכל, אם יש תכונה אנושית שהיא באמת ובתמים מותר האדם כי אין בה שום יתרון אבולוציוני, אלה רחמים על מין אחר1.
_______ 1 ועם זאת
|
|