 |
את עזה עזבנו בשנות התשעים. הנוכחות הישראלית בגוש קטיף, בציר פילדלפי ובתוחמת הצפונית לא הייתה נוכחות ב*עזה*, וישראל לא שלטה בה - במובן הצבאי הפשוט ביותר: חיילים לא הסתובבו בה (כשם שהם לא הסתובבו בשכם עד 'חומת מגן'), לא היה בה חופש פעולה לצה"ל ולא יכולת שלו לשלוט מהשטח על הנעשה. ואפילו אז, סדר הגודל של מה שירו היה נמוך הרבה יותר מאשר אחרי ההתנתקות.
הטרור לא התחיל בעקבות הסכם אוסלו, כשם שהוא לא התחיל בעקבות ששת הימים (ואפילו לא התחיל בעקבות הקמת מדינת ישראל). אבל הסכמי אוסלו, הבאת עראפת ואנשיו לשטח, הכנסת עשרות אלפי כלי נשק (לפני אוסלו, הערכת מודיעין טענה שבערך חמישים כלי נשק מסתובבים ביו"ש, חלקם מאולתרים. אחרי אוסלו, המספר הזה צמח ליותר מחמישים אלף, חלקם הנכבד רובי סער) והנסיגה מהערים הפלסטיניות בהחלט הקנו למפעילי הטרור יכולת לשפר את יעילותם. זה לא במקרה שהם ניסו לייצר קסאמים גם ביו"ש (נעזוב רגע את הנשק התקני), אבל בנתיים הגיעו לבשלות מבצעית רק בעזה: בעזה הם לא היו צריכים לחשוש כל-כך מביקורי בית של צה"ל, וביהודה ושומרון הייתה הרבה יותר יכולת לישראל לשבש את הייצור, והיו להם מעט מאוד הצלחות בתחום ירי הרקטות.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש