בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 27/11/12 0:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מסכים איתך לגבי הנדירות של הקהלים, אבל מכיוון שלשיטתך הסתה תלויה בקהל, הרי שהסתה הופכת דבר נדיר מאוד, וכאן אטען שגם ''רבין בוגד'' וכו' זו לא הסתה. כמו שציינת זה דיון שאתה לא מעוניין להיכנס אליו, אבל זו הנקודה המרכזית שלי - דבריו של שקד שקולים (לדעתי) ל''רבין בוגד'' וכו'. פחות מעניינת אותי מה ההגדרה המדויקת של הסתה, אבל מבחן שלא מעמיד את שני המקרים באותה קטגוריה הוא לדעתי שגוי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא רואה הבדל עצום בין שני המקרים, מבחינת אווירה ציבורית, והתנהגות הציבור שהוא המוסת הפוטנציאלי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוכמה שבדיעבד - אבל גם אתה הסכמת כי הסתכלות בדיעבד לא צריכה לשנות את ההבחנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שזו לא רק חוכמה שבדיעבד. כמובן שיהיה לי קשה להוכיח את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאין פה אפילו חוכמה בדיעבד. האם לדעתך עמיר נדחף לרצוח את רבין בגלל האלמנטים של ההסתה כפי שהתבטאו ב"אוירה הציבורית"? לדעתי, לא. אני בהחלט מאמין לעמיר כשהוא אומר שהוא לא שנא את רבין, אלא החליט לרצוח אותו בקור רוח מפני שלדעתו זו היתה הדרך לעצור את תהליך אוסלו. השווה לרצח גרינצווייג בידי אברושמי, למשל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(או במילים אחרות: עמיר היה מנסה לרצוח את רבין גם לולא היתה הסתה בפוטנציה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות, אבל גם יכול להיות שמישהו אחר, כן מוסת, היה רוצח את רבין אלמלא עמיר הקדים אותו. השאלה פה היא על הלוך הרוח, עד כמה זו נתפסה אז, ובפומבי, כאפשרות משמעותית. לי נדמה שכן, אבל אין לי זיכרון חד, והכן הזה שנדמה לי הוא חשוד, גם על-ידי עצמי, כחוכמה בדיעבד. אם הזיכרון שלי מטעה, והרצח היה הפתעה מרעישה מארץ ההפתעות המרעישות (כמו, אהמ, אם שמאלן היה עכשיו רוצח אידיאולוגית את נתניהו), אז מי שהסית-לכאורה אז הוא באמת חף מפשע (מוסרי) לדעתי, למרות יגאל עמיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך הפניה למקורות שמראים שזו אכן היתה הסיבה היחידה שלו? כי לשים את כל הטיעון על ההנחה שעמיר הוא פסיכופט קר רוח (אדם נורמטיבי לא אוהב לירות באנשים, וודאי לא בקור רוח), זה קצת הופך את הדיון מחברתי מוסרי לפסיכולוגי, ובזאת די מחסל1 אותו. באשר לאווירה, אני יכול לומר לך שאפילו היום, אם תשוטט קצת באתרים ימניים/חרדיים ומה שביניהם, תראה שדיעה מאד מקובלת שם - לא היחידה וודאי - היא שעמיר הוא צדיק ונקי מכל רבב (אצל חלק מאחר שהרג, ואצל חלק מאחר שלא רצח, "כידוע לכל"). ורבין, כמובן הוא צורר אוסלו וגו'. רק בשביל הפרופורציות, אף יותר מכך מקובלת שם תיאוריית האבולוציה ככזו שהופרכה מזמן (גם על ידי מדענים ידועי שם כמובן) ומקומה בפח האשפה של ההיסטוריה. 1 No pun intended
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף פעם לא נוכל לדעת בודאות, אבל נראה לי שכך הדבר: הן חקירות המשטרה הנמרצות והן ועדת שמגר לא מצאו ראיות לכך שעמיר רצח מפני שהוסת. שני העמירים העידו את שהבאתי בשמו של יגאל עמיר לעיל. ראה למשל את דברי חגי עמיר בעניין גלאון. אני לא רואה סיבה שלא להאמין לו. בנוסף, אני לא חושב שעמיר "אוהב" לירות באנשים. הוא כנראה באמת קר רוח, אמיץ לב, ועם גישה מוסרית שמתאימה לתנועת החמאס. לא אכחיש שיש אנשי ימין השטופים בשנאה לאנשי השמאל (ולהפך). למזלנו, רובם אינם מוכשרים ואינם אמיצים כעמיר. מכיוון שכדי לפגוע בערבי או שמאלני או ימני או חרדי אקראי צריך הרבה פחות כשרון ואומץ מהנדרש כדי לרצוח את ראש הממשלה, הייתי מדקדק יותר עם מסיתים כנגד הציבור מאשר עם מסיתים כנגד ראש הממשלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק שרצח ראש ממשלה יש לו הרבה יותר השפעה, בהרבה מישורים, מאשר רצח אקראי אחר. הסתה לרצח ראש הממשלה מבליעה מאחוריה יציאה נגד כל ה"שיטה" - השלטונית, הדמוקרטית, התחוקתית, you name it. ככזו גם בהסתה זו יש פוטנציאל נזק גדול יותר מאשר הסתה פרסונאלית (או אקראית) אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, ברור. אבל צריך לשקול את זאת מול זאת. נראה לי שלא רק מבחינה מספרית אלא גם מבחינת האופי, טיפוסים שיש להם היכולת לרצוח את ראש הממשלה יהיו פחות נוחים לעיצוב בידי מסיתים, ובפרט בפני ''הסתה'' שמהותה קריאה פומבית וכללית. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |