|
מתברר שדעות אנשים לא משתנות בצורה קיצונית. העם ברובו, למרות המהפכה הכלכלית של שלי ומר"ץ ולמרות כמות האנשים הרבה השופכת ברשת נחילי דיו וירטואלים בניסיון ל"שכנע", עדיין מצביע לפי סדר העדיפות ביטחוני-פוליטי-מדיני תחילה, רוב העם לא משתנה בקלות. כמה ממצביעי מר"ץ יעברו לבנט וכמה יעשו את הדרך ההפוכה? למעשה, לפני שהמבצע החל ולאחריו 99.999999999999% מהאנשים ידעו מה הם רוצים ומצפים מהצבא והממשלה.
ביבי, יאיר, שלי, ציפי,ליברמן, ברק ושאול הם אותה חבורה עם משחק כיסאות אינטרסנטי, הפועל לפי סקרים ולא לפי אידיאולוגיה. כולם בעד מדינה פלסטינאית ורק הסמנטיקה משתנה בגלל שאין להם אידיאולוגיה-הם מ-ג-מ-ג-מ-י-ם! תמיד אומרים "השוליים" כלשון גנאי לקצוות הקשת הפוליטית, אך כאיש ימין אני יודע ואולי אפילו מעריך אנשי שמאל עקביים-הם אמנם טועים, אך הם אידיאולוגים ולא מרכז מוטה סקרים ואינטרסנטים, גם אם לדעתי הם טועים בגדול.
בעקבות המבצע למצביעי מר"ץ ושמאלה אין לאן לזוז ואין מי שיתווסף אליהם. במבצע לא הם ולא המרכז-השמאלי נטלו חלק והשפעה. מי שלא עושה לא מצליח ולא טועה, לכן נשאר בזהותו. יש משחק פנימי קטן בין כל חבורת האמצע הנ"ל. אופי המדינה לא ישתנה, מה ההבדל בין ממשלת אולמרט לממשלת ביבי? שניהם דרכו במקום באמצע, כל ניסיון להגיד אחרת יתקבל בקרב מצביעי האמצע וזה לא ממש משנה. רק כח חזק מהשוליים יכול לגרום להשפעה מהותית במדינה. לשמאל אין אלטרנטיבה שכזאת לימין יש עוף חול חדש.
בעקבות המבצע למצביעי מר"ץ ושמאלה אין לאן לזוז ואין מי שיתווסף אליהם. מצביעי המרכז לא הפכו לשמאל קיצוני, מאידך לרבים מהעם הייתה ציפייה לפעולה ממשית: מליון אנשים בדרום, המחנה הדתי הלאומי המונה 17 חכ"ים המפוזרים בכנסת, אנשי ליכוד ומרכז ניצים, דתיים ומסורתיים...
אמנם הפוליטיקה היא דבר דינמי, אך על פניו נראה שיהיו שתי מרוויחות מהמבצע: הבית היהודי-איחוד לאומי וש"ס של ישי(אם דרעי היה שר כרגע, ש"ס הייתה מאבדת מנדטים).
|
|