 |
לא. בודאי שלא אבל לא זה העניין. הלהט הולך ובאים הכדאיניקים והמושחתים, אבל הדבקות באידיאולוגיה היא אחד התכונות האנושיות הבסיסיות ביותר וכאשר מדובר באידיאולוגיות וממסדים דתיים על אחת כמה וכמה.
מה שמפספסים כאן בגלל האטימות והפרובינציאליות של הישראלים הוא עד כמה הציויליזציה הערבית מורכבת רבת שכבות ומתוחכמת.
בציויליזציה הזו הנכונות לחיות עם פשרות היא מפוענחת ו-built-in: האיסלם והערביות מקבלת דו-קיום ואף שיתוף פעולה עם אויבים כופרים כדבר טבעי ולא מגונה, כל עוד האידיאולוגיה והיעדים הסופיים נותרים בטהרתם. ב-תגובה 607065 תארתי (למישהו שלא היה כל כך מעוניין לשמוע) את מערכת היחסים המורכבת שניהל סלאח א-דין אל איובי עם הצלבנים. להסכמים של תועלת עם האוייב יש היסטוריה לא רק אצל סולטן המאמינים אלא אפילו אצל הנביא מוחמד עצמו.
מבחינה פוליטית זוהי תפיסה אנוכית באופן קשה לתפיסה של הפונדמנטליסטים האיסלמיים. לחמאס אין בעיה לעשות עם ישראל הודנא ותהדיא וכל מונח דתי אחר שימציאו. לעומת זאת מנהיגים כמו חוסיין אבן טלאל וסאדאת הם בני מוות. איך הם מסבירים זאת? ובכן הפשע אינו עצם ההסכמים עם ישראל אלא החילוניות של המנהיגים הללו. מורסי יכול בינתיים לקיים את הסכם השלום מבלי לספוג בליסטראות, משום שהוא חלק מן האחווה של האחים המוסלמים ונאמנותו לאידיאל הדתי של ג'יהאד נגד אויבי האיסלם אינה מוטלת בספק. הזכות לבחור את הדרך והזמן נתונה לו כשם שיש לו את הזכות של בחירת העיתוי להידוק שלטון השריעה הסונית. הפשע של חוסיין וסאדאת היה שהם לא היו מנאמני הבית ולא היתה להם מחוייבות להשלטת האיסלם על המציאות החילונית. השת"פ שלהם עם ישראל היה חלק מבגידתם בשלטון האיסלם ולכן הם היו מוקצים וכופרים. במילים אחרות מה שמותר לחמאס אסור לחילוניים.
בתפיסת העולם הזו לא יהיה שום פלא בכך שהחמאס יקיים דו-קיום עם ישראל אפילו לתקופות ארוכות מאד. במקביל הנאמנות לאידיאולוגיה הדתית של גאולת העולם בדרך האיסלם תשאר בטהרתה והיעד הסופי של שלטון האיסלם והניצחון על הכופרים ימשיכו להמתין לרגע הנכון.
בכלל האיסלם כמו כל הדתות האחרות מורגל בהתמודדות עם סתירות קיצוניות ביותר. באמנת החמאס ישנו משל הסלעים הקוראים למוסלם לבוא להרוג את היהודי המסתתר מאחוריו ומצד שני יש התחייבות שתחת שלטון האיסלם יוכלו להתקיים בשקט ובבטחון בני כל הדתות. ברגע שתופסים שבאידיאולוגיה של חסן אל בנא (מייסד האחים המוסלמים) שלטון האיסלם הוא חזות הכל, הסתירה אינה גדולה כל כך. במלחמה נגד אוייבי האיסלם הכל מותר בזמן שתחת שלטון האיסלם יש מקום לכולם גם לכופרים המכירים בשלטון האיסלם.
ונקודה אחרונה שברצוני להזכיר כאן היא מה שברנרד לואיס הדגיש: האיסלם הפונדמנטליסטי הוא תנועה רגרסיבית (חזרה לאחור) ואנטי-מודרנית. ההיגיון של שלטון האיסלם התקבל בעבר כאשר בני דתות רבות חיו תחת שלטון האיסלם אבל מוסלמים לא חיו תחת שלטון של לא-מוסלמים. זוהי הסיבה שהפונדמנטליזם האיסלמי כל כך עויין את המודרנה. אין לו תשובה שאינה אלימה וחתרנית לעולם המודרני בו מיליוני מוסלמים חיים תחת שלטון כופר. באיסלם המסורתי לוחם הג'האד מצווה להכות גם במוסלמים החיים תחת שלטון זר. אין להתפלא אם כן שהמוסלמים הפונדמנטליסטים הם גורם חבלני וחתרני בכל מקום בו הם חיים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש