|
||||
|
||||
פעם הצטרפתי לסיור לכפר האיילים. הצטרפה חבורה נכבדה של פנסיונרים שעוד הספיקו לעלות ולהתיישב בקיבוצי הדרום בסביבות הקמת המדינה. המדריך היה נרגש להציג דור המשך ליוזמה של צעירים שקמים ועושים מעשה. לקראת עשר בערך, מצאנו את החבר'ה כטוב לבם שקועים בשנת בוקר עמוקה. לא הערנו אותם. המשכנו הלאה בסיור. |
|
||||
|
||||
היתה לי את אותה החוויה בביקור כיתתי בכנסת, לפני עידן ועידנים. בא- גד היה בין הבודדים שהיו בדיון כלשהו שצפינו בו, והיחיד שלא התעפץ בסיור באחת עשרה בבוקר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |