 |
הוי, משובות נעורים. (:
העמדה שלי כיום היא תוצאה של התחבטות שלי בנושא דווקא בזמן שהותי בקנדה. לישראל יש זכות מלאה לקבוע מי יכול ומי לא יכול להיות אזרח שלה, ואין פגם בכך שישראל מעוניינת לשמש מקלט לכל יהודי באשר הוא אם יחפוץ בכך. אבל אני גם חושב שיש בעיתיות משמעותית בעובדה שמי שקובע, אפקטיבית, אם אדם זכאי להיות אזרח ישראל או לא, הם אינספור רבנים המפוזרים ברחבי העולם ואין להם שום קשר למדינה. אני חושב שיש לנתק ככל האפשר את הקשר בינם לבין קביעת אזרחותו של אדם. ראשית, המשמעות היא שגיור לא יוכר עוד לצרכי חוק השבות. לא אורתודוכסי ולא אחר. שנית, ופה אני פחות בטוח בנושא הישום, צריך ליצור מנגנון שיאפשר ליהודים באשר הם לעלות לישראל, אבל בלי שההכרה ביהדותו של אדם תהיה תלויה ברב כזה או אחר.
בכל אופן, אני גם חושב שהזכות לעלות לישראל אינה צריכה להיות מלווה באזרחות מיידית, אלא בתקופת התאזרחות שבסופה "מבחן התאזרחות" כנהוג במדינות הגירה אחרות. בנוסף, על ישראל לפתוח ערוץ הגירה נוסף, שיהיה פתוח למהגרים שאינם יהודים (כמו גם למי שהתגייר), ויציב דרישות מסוימות (השכלה, הבנת עברית, ניסיון מקצועי וכיו"ב) עבור קבלה למסלול ההתאזרחות. שוב, אני כמובן לא ממציא שום דבר אלא מעתיק ממדינות אחרות.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש