|
||||
|
||||
אנחנו גם לא יודעים מה קורה בסיני ברמת ודאות מספקת. קבוצת המעקב של האו"ם טוענת שהכופר בקיץ 2012 הגיע לחמישים אלף דולר. מצטער, לא קונה. 3000 דולר עוד איכשהו הייתי יכול להאמין, אבל כשההכנסה הממוצעת השנתית בסודאן מסתובבת סביב האלף דולר, אזי מאוד לא ריאלי להניח שאפשר לסחוט סכום כזה מפליטים - גם בהנחה שמשפחותיהן משום מה אינן פליטות, הנחה החותרת מעט תחת הנחת היסוד שהם כן פליטים. גם היכולת של המשפחות להפעיל לחץ מסודן (למעט כמובן לחץ מוסרי) היא לא טריוויאלית, ודורשת כמה הנחות יסוד נוספות. מכל מקום, שני דברים אפשר לומר בוודאות: 1. לא יודע כמה זה "הרבה", אבל בחמשת החודשים הראשונים של 2012 היו 15% נשים במסתננים, וזו הייתה עליה חדה לעומת שנים קודמות (http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/370/462.html). 2. יש הבדל קריטי אחד שהופך את ההשוואה בין סחר בנשים לבין סיפורי הבדואים ללא-תקפה.* ההבדל הוא שהסוחרים בנשים עשו ככל יכולתם כדי למנוע הפצת הסיפורים, לכלוא-למעשה את אותן נשים. לפי סיפורי הבדואים, הם עושים ככל שביכולתם כדי שכולם ידעו. זה בהחלט אמור להשפיע על הנכונות. אם בשלב 1 הבדואים דורשים סכום אסטרונומי, ובשלב 2 כל המשפחה המורחבת צריכה לעבוד קשה כדי להשיג הון תועפות ששווה במקרה הטוב לשלוש שנים של עבודה ובמקרה הרע לחמישים שנה, אזי חיש מהר יגיע שלב 3, ובו המון אנשים יידעו מה קורה למי שנכנס לסיני בדרך לישראל. *מלבד העובדה שחלק מהמגיעות מבריה"מ-לשעבר ידעו גם ידעו שמציעים להן עבודה בזנות. למשל בפסה"ד פה: http://img2.tapuz.co.il/forums/1_122912809.doc |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |