|
||||
|
||||
כשהייתי ילד היה לנו ילד בשכונה שהיה מבוגר בשלוש שנים ממני, ובעצם היה בין המבוגרים בין כל ילדי השכונה. הילד הזה היה אלים בצורה לא רגילה והיה מרביץ ומשפיל את הילדים הקטנים ממנו בשכונה ללא שום סיבה, באופן יומיומי. פעם אחת הוא אפילו הצמיד לי אולר לצוואר ואיים לשחוט אותי. שיחות של הורי כל הילדים בשכונה עם ההורים שלו הועילו כמו כוסות רוח למת, הוא המשיך לפוצץ את הילדים מכות ולזרות אימה על ילדי השכונה. באחת הפעמים, כשהייתי בערך בן 9, חזרתי הביתה ממרר בבכי אחרי שהילד, שעכשיו כבר היה נער צעיר, הרביץ לי. לרוע מזלו הפעם אבא שלי היה בבית (בדרך כלל הוא היה חוזר מאוחר מהעבודה, הרבה אחרי שהסיפורים האלו התרחשו). אבא שלי ראה אותי בוכה, שמע את הסיפור וירד למטה לחצר. הוא פשוט הלך אל הילד, והילד שלא שיער בכלל מה עומד לקרות לא ברח. זאת הייתה טעות שהוא בטח התחרט עליה הרבה זמן. אבא שלי ניגש אליו, תפס אותו והתחיל ממש לפוצץ אותו במכות עם כל הלב של אבא שמחזיר לבריון של השכונה שהתעלל בבן שלו. אחר כך אבי גרר אותו באוזניים, במובן הכי מילולי של הביטוי, בכל המדרגות עד לבית שלנו (3 קומות) ושם מולי, המשיך להחטיף לו סטירות מצלצלות אחת אחרי השנייה, מסובב לו את הראש כל פעם לכיוון אחר, וכשנפל בעט בו בחוזקה. לבסוף הכריח אותו להתנצל. הוא אמר לו שאם הוא רק יעיז להציק לעוד ילד, המכות האלו יהיו רק הסיפתח של הפעם הבאה. כשהוא נפוח כולו ממכות, ממרר בבכי ומתחנן על נפשו, הנער הבטיח שיותר הוא לא ירביץ ולא יטריד אף ילד בשכונה. באותו היום נפסק סיוט של כל ילדי השכונה שנמשך שנים. מהרגע שיצא מדלת ביתנו הנער הזה לא הרביץ ולא הטריד אפילו יתושים שעקצו אותו. ההורים של הנער הזה לא התלוננו נגד אבא שלי כי הם ידעו בדיוק מה יש להם בבית והם ידעו שהם נכשלו במניעת האלימות שלו. מה אני הייתי עושה בכזה מצב? אולי בין השיחה עם ההורים שלו למכות הייתי מגיש תלונה במשטרה. אבל אם גם זה לא היה עוזר אני מניח שהייתי עושה את אותו הדבר. כמובן שיש הבדל מהותי בין המקרה הזה לבין שני ילדים באותו הגיל שרבים בחצר על משהו ומיד אחר כך ממשיכים לשחק ביחד. |
|
||||
|
||||
השאלה היא מה היה קורה לאבא שלך כיום (או לך במקומו במצב הנ"ל)? נראה לי שהורי הבריון היו מגישים נגדו/נגדך תלונה למשטרה וזה היה נגמר במאסר. |
|
||||
|
||||
מסכים, ייתכן שהמאסר היה אפילו לתקופה ארוכה. מצד שני, איזה ילד משחק היום בחוץ בלי השגחה? הצעה אלטרנטיבית: אם הבריון מציק לילדים רבים, הורה מסור יכול לארגן מיליציה של ילדים שתפוצץ אותו במכות יחדיו. |
|
||||
|
||||
'' מיליציה של ילדים שתפוצץ אותו במכות יחדיו'' חוששני (מנסיון עגום) שזה עובד רק בסרטים. |
|
||||
|
||||
עוד בנעורי הייתי חנון. ערב אחד הלכתי ברחוב עם חבר, חנון גם הוא ובעל שיבוש דיבור נורא. נטפל אלינו בריון שכנראה כבר זכה להצלחה בהזדמנות אחרת עם חברי והחל לנדנד בקלוצקאשעס, העיקר להתענג על סירוסי המילים של ידידי. היינו די לקוניים והוא נהיה יותר ויותר עז פנים, הביע התעניינות בשעון של ידידי, קצת טפח עלי פה ושם "ברוח טובה" ובסוף הכניס את עצמו לעלבון על שלא נתנו לו להחזיק את השעון של ידידי. "תן, יא חרא, מה אתה פוחד". ידידי כבר חטף מכות בעבר מהנער הזה כנראה בסיטואציה דומה, אבל מכיוון שהיינו שניים נגד אחד, הוא העז קצת יותר ודחף אותו. הבריון חיכה רק לזה והתנפל על חברי. כשניסיתי להוריד אותו, הוא פנה לעברי ואז חברי ואני, בכוחות משותפים הפלנו אותו. אני התישבתי על חזהו וחברי החזיק ברגליו. הבריון כמובן השתולל ובעט, ואני בלהט המאבק דפקתי לו את הראש במדרכה. "תמסיך, תמסיך" צעק לי חברי "דפוק לו את הרוס עד סימות!". שנינו חווינו פרץ שנאה ופורקן רגשות שאני מתבייש לשחזר עד היום, אבל כמובן שלא הרגנו אותו. בשלב מסויים הבנו שאין לנו איך למשיך את העימות הזה וסתם נתנו לו ללכת. הוא לא ממש ברח, מלמל דברים, אולי "אני עוד אזיין אותכם" או "שניים נגד אחד" אבל הוא עזב אותנו והלך. לא ראיתי אותו עוד ואני בכלל לא זוכר איך הוא נראה. מעולם לא דיברתי עם החבר על הארוע ובעצם הקשר בינינו נותק, אבל כן, לפעמים מיליציה של שניים יכולה להספיק. |
|
||||
|
||||
רק לאחרונה עלה ביוטיוב סרטון רב צפיות שמראה שגם מיליציה של ילד אחד יכולה להספיק, כשנשבר1 לו: נקמת החנון 1 כשנשבר לקרבן. במקרה הנ"ל לבסוף גם לבריון המתעלל נשבר משהו, כנראה הקרסול. |
|
||||
|
||||
לי זה נראה כמו רימייק לסרט הפולחן למה סומו עדיף על קראטה. |
|
||||
|
||||
כאמור, נסיון החיים העגמומי שלי כולל חויה (לשמחתי רק אחת) הפוכה לגמרי, ולא היינו רק שנייים אלא כיתה שלמה נגד בריון (אבל בריון אמיתי, מבוגר ושוורצנגרי למדי) אחד. מצד שני לא היינו ילדים, זה היה בחופש שבין השישית לשביעית, בקומזיץ שעשינו על שפת הים; אחרי שהוא נטפל אלינו החלטנו שכולנו ביחד נוכל להביס אותו, אבל מיד בהתחלה אחד מאיתנו (שוב לשמחתי, לא אני) חטף ממנו אגרוף בעוצמה ששיתקה את כולנו. קשה לתאר את עוצמת ההשפלה שהרגשנו, שהתבטאה, בין השאר, בכך שמעולם לא חזרנו להזכיר את הארוע. |
|
||||
|
||||
כתבתי שהייתי פונה למשטרה, ורק אם הפנייה הזאת לא הייתה עובדת הייתי ממשיך לשלב הבא. מוזר שפנייה למשטרה על התעללות בילד על ידיי נער הייתה מתעלמת והפנייה השנייה הייתה ישר זוכה לתגובה של מאסר ממושך, אבל שיהיה. בכל אופן, הייתי מרגיש בנוח לשבת במאסר אם זה מה שהיה מציל את הבת שלי מהתעללות. |
|
||||
|
||||
סיפור מעניין. יש לך מושג מה נהיה מהילד ההוא אחרי שהתבגר? |
|
||||
|
||||
בטח קוראים לו יגאל עמיר. |
|
||||
|
||||
יגאל עמיר נקלע לחיי בהזדמנות אחרת לגמרי. הוא היה חייל שלי בגולני (הייתי המ''כ שלו). |
|
||||
|
||||
חתיכת חשיפה! יש לך סיפורים מעניינים לחלוק אתנו? |
|
||||
|
||||
לא ממש, ואני שמח שכך. הוא לא היה חייל יוצא דופן, די שקט אפילו. הוא היה ררנ''טיסט אצלנו והיה די טוב בזה, אבל לא משהו שמפיל את הלסת. נדמה לי שהיו לו קצת קשיים חברתיים, אבל גם זה לא באופן יוצא דופן. בקיצור לא מריח ולא מסריח. עד אותו יום בנובמבר. |
|
||||
|
||||
עכשיו אנחנו יודעים מי לימד אותו לירות ולפגוע. על משקל נאום גאוות היחידה של הסמל בסרט "Full Metal Jacket": HARTMAN: Do any of you people know who Charles Whitman was? None of you dumbasses knows? Private Cowboy?
COWBOY: Sir, he was that guy who shot all those people from that tower in Austin, Texas, sir! HARTMAN: That's affirmative. Charles Whitman killed twelve people from a twenty-eight-storey observation tower at the University of Texas from distances up to four hundred yards. Anybody know who Lee Harvey Oswald was? Private Snowball? SNOWBALL: Sir, he shot Kennedy, sir! HARTMAN: That's right, and do you know how far away he was? SNOWBALL: Sir, it was pretty far! From that book suppository building, sir! HARTMAN: All right, knock it off! Two hundred and fifty feet! He was two hundred and fifty feet away and shooting at a moving target. Oswald got off three rounds with an old Italian bolt action rifle in only six seconds and scored two hits, including a head shot! Do any of you people know where these individuals learned to shoot? Private Joker? JOKER: Sir, in the Marines, sir! HARTMAN: In the Marines! Outstanding! Those individuals showed what one motivated marine and his rifle can do! And before you ladies leave my island, you will be able to do the same thing! |
|
||||
|
||||
בעקבות השאלה שלך בדקתי בפייסבוק. יש שני אנשים עם השם הזה. אחד מהם נראה בגיל ובפנים דומה לו, אבל הרבה הרבה יותר רזה. כך שיכול להיות שזה הוא. אם זה הוא אז מדובר באיזה חיית מועדונים, שזה די מתאים לו (הוא היה שם את הרמקולים של המערכת שלו על אדן החלון ופותח אותם בפול ווליום לתוך החלון של השכנים, גם זה נפסק אחרי הסיפור הזה, דרך אגב). מצד שני, כשהמשכתי לבדוק מצאתי עובד סוציאלי בשם הזה בדיוק בגיל שלו. תן לי איזה יום יומיים. יכול להיות שחברה של אחותי, ששתיהן היו בשכבת הגיל שלו, יודעת משהו יותר מדויק. |
|
||||
|
||||
הי, לא להתאמץ יותר מדי. רק הייתי סקרן. |
|
||||
|
||||
גם אני. |
|
||||
|
||||
הצעה לתסריט: היום הוא מיליונר והוא מבקש להודות לאביך על המכות ששינו את חייו לבלי הכר. |
|
||||
|
||||
לא חושב שמישהו היה מודה לאבי על מכות כמו אלו שהוא חטף, זאת חוויה קשה לכל הדעות. אבל בצד הסיפור הזה יש סיפור קרוב וקצת מוזר. חבר שלו, בן אותו מחזור שהיה גם כן ילד בשכונה, פחות אלים כלפי ילדים אבל מאוד אלים כלפי חתולים שלא הצליחו לברוח ממנו (הוא שרף כמה) הפך ברבות הימים לעובד סוציאלי. איך שגלגל מתהפך. |
|
||||
|
||||
יש תשובה מהחברה של אחותי: זה חיית המועדונים. הוא גרוש פלוס שניים, עובד בבזק הרבה שנים, עדיין גר בקריות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |