בתשובה לאא, 02/07/12 14:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יכול להיות שאתה צודק, אבל אני זוכר את זה לגמרי אחרת. שמיר לא הצטיין במיוחד כפוליטיקאי מפלגתי (ע"ע "נאום הקופים", שלישיית החישוקאים ו"ליל המיקרופונים") ובתקופתו בעצם הפכו החרדים לגורם משמעותי בפוליטיקה הישראלית. שמיר כרוה"מ (בממשלת הרוטציה עם פרס) התחיל עם 3 ח"כ חרדים (+ הרב דרוקמן ממורשה + כהנא) וסיים עם 9 ח"כים חרדים (לא כולל ש"ס). הייתי מאד רוצה לומר שהזלזול הבוטה של שמיר בחרדים הביא אותם לקלפיות, אבל אאז"ן "לשים את ההסכם הקואלציוני איפה שהיא רוצה" הוא הציע דוקא לשר התיירות אברהם שריר איש הליברלים של הליכוד. לשריר, שלשורש שחת צ"ל מקום של כבוד בביוגרפיה שלו, הובטח מקום בשולחן הממשלה לפני הבחירות. כאשר ההבטחה לא התממשה, הוא שאל את שמיר, מה הוא צריך לעשות עם ההסכם הקואליציוני החתום שיש בידו, ושמיר ענה את התשובה המפורסמת. את עליית החרדים צריך ליחס כנראה ל-3 מגמות (מצביעים חרדים שנטשו את מפא"י בעקבות אבדן השלטון + הצטמצמות המפד"ל + הבום דמוגרפי בין מלחמות ששת הימים ויוה"כ ותגבור קצבאות הילדים לפני 73). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 318247 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא טבע עוד משפט המתאים לאותה סיטואציה ממש: "הבטחתי, אבל לא הבטחתי לקיים". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, מטבע הלשון "זכרון מעורפל" היה כנראה צריך להופיע גם בתגובה שלי. העניין הוא שיובל נאמן היה במפלגה אחרת (תחיה) והסכמים קואליציוניים בין מפלגות זה דבר מקובל. בהסכמים הכתובים שהיו או לא היו לשריר ומודעי עם שמיר ו/או שלוחיו היה אלמנט חזק נוסף שיכל להעצים את הזכרון. בזמנו העובדה שהם הועלו על הכתב ונחתמו עוד לפני תוצאות הבחירות, העידה מה מועט היה האמון בין בכירי מפלגת השלטון לבין עצמם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדהים צירוף המילים ''מתומכיו של שמחה ארליך''. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |