בתשובה לדובי קננגיסר, 25/10/12 10:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1) האם לדעתך חוק ההסדרים לא משמש בתור דרך להסדיר את התקציב? האם הוא לא רק תמונת מראה של כנסת לא אחראית שמחוקקת חוקים פופוליסטיים ללא משמעת תקציבית, ולכן צריך להעביר את המשמעת התקציבית ההכרחית בתור חוק ש"אף אחד לא אחראי עליו"? כי חוק ההסדרים משמש תפקיד. יכול להיות שיש לך השגות עליו, אבל לפני שאתה זורק אותו כדי שתמצא משהו אחר להחליף אותו. 2) האם קצבאות זקנה קשורות לעבודה? האם קצבאות נכות? יכול להיות שיש קשר, אבל האם הוא הכרחי? 3) מאגר ביומטרי - נושא שעשו עליו המון רעש בתקשורת, אבל כמעט לאף אחד לא אכפת ממנו. 4) כן, אני בעד תחבורה ציבורית בשבת, במתכונת מצומצמת, כמו בחיפה. 5) אתה יודע שבמודל הסקנדינבי מס החברות נמוך בהרבה? למה להעלות אותו? לא עדיף להעלות את המס על רווחי הון? 6) למה המצב הזה נוצר? כמה זה יעלה? עסקים קטנים זה נחמד, אבל יש בכלכלה משהו שנקרא יתרון הגודל : חקלאי עם שדה של 200 דונם צריך טרקטור אחד, וגם חקלאי עם שדה של 400 דונם. יותר יעיל שיהיו שדות גדולים מאשר שדות קטנים. וזה חוזר על עצמו כמעט בכל דבר - לייצר מוצר אחד זה יקר פר יחידה, ככל שיש יותר - אפשר לייצר יותר בזול ליחידה. לכן בכל ענפי הייצור יש יתרון לעסקים גדולים. גם במכירות יש יתרונות לוגיסטיים (וכן - גם יתרונות מונופוליסטיים). האם זה הכיוון הנכון? כולנו יודעים שבסופרמרקט הגדול יותר זול מבמכולת השכונתית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. מה שאתה מציין לגבי חוק ההסדרים הוא רק אחד השימושים בו. שימושים אחרים ויותר חשובים הם העברת רפורמות. מהי העברת רפורמות? הפקעת האחריות מהמשרדים המקצועיים לטובת האוצר. מדוע זה תפקידו של האוצר להעביר בחוק ההסדרים שמנהלי בתי החולים לא יהיו רופאים אלא אנשי מנהל?לפחות יכול היה האוצר ליצור מראית עין ונציג משרד הבריאות היה מביא את הנושא. נציג משרד הבריאות דוקא התנגד לתכניטת האוצר. 5. בישראל מאד אוהבים להשתמש במודל הסקנדינבי. מס חברות 28% בנורבגיה. ועכשיו צריכה להשאל השאלה מהו מס החברות הממשי, אחרי פטורים והנחות שונות? זה כמו שכלכלנים באוצר דיברו על המודל הדני של שוק העבודה. גמישות טוטאלית עם אפשרות לפטר מהיום למחר. מצא חן בעיניהם- אבל רק קטע הגמישות, בלי להתייחס לגובה דמי האבטלה, משך התשלום, מהם התנאים לקבלת דמי האבטלה, לתכניות שיקום והשתלמויות מקצועיות וכד'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) נכון. אב ליש לו שימוש. יש לו גם פגמים. אני מסכים שהוא לא הכי דמוקרטי ושקוף. אבל במה תחליף אותו? או שפשוט לא תשמור יותר על משמעת תקציבית, ולא תעשה רפורמות? אם אתה מתכנן לבטל, צריך תחליף. 5) אני מסכים שהמודל צריל להיות מקיף. אבל להעלות את מס החברות, כמו שדובי הציע, הולך נגד המודל. זו התשובה שלו, להעלות את מס החברות וזהו? אני נותן לו יותר קרדיט מזה. אני מאמין כי יש לו תוכנית כלכלית טיפה יותר נרחבת, ואני מנסה להבין מהי. מה שבטוח - התוכנית שלו היא לא המודל הסקנדינבי, שקורא למס חברות נמוך - יחד עם מיסים אישיים גבוהים, ביחוד מס הכנסה, גם על עבודה וגם על הון, ושירותים רבים שהמדינה נותנת לציבור - כגון חינוך, בריאות, ותמיכה נרחבת במובטלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לו שום שימוש. זה כמו לומר שבשיטה הדמוקרטית אי אפשר לבצע רפורמות לכן נשעה אותה במקומות מסויימים ונמנה דיקטטור כלכלי. התחליף הוא ברור: רפורמה במגזר הציבורי-שיקום המגזר הציבורי. אבל לא שימוש בחוק ההסדרים עד שישוקם המגזר הציבורי, אלא אחד הצעדים הראשונים לשיקום הזה הוא ביטול חוק ההסדרים וצמצום הסמכויות הניהוליות של משרד האוצר. למשל, צימצום דרסטי בסמכויות הממונה על השכר במשרד האוצר ומינוי ממונה על השכר בכל משרד-לא כפוף לאוצר כמו החשבים. אני מסכים לדרך שהציע גיא רולניק. כמובן שיש צורך להביא אנשים טובים למשרדים. בסופו של דבר יבואו אותם אנשים שבאים לאוצר אך בלי העוצמה הפוליטית שיש לאוצר דרך שיטות ההפרד ומשול שהוא נוקט. השרים לא יוכלו לתרץ מחדלים "זה האוצר". התופעה לה הייתי עד פעם בועדת הכספים של רפרנט צעיר ממשרד האוצר, שמרצה בידענות למומחים מהמשרדים שונים והתפיסה שהמומחיות היחידה היא בתחום הכלכלי-צריכה להיעלם. העלאת מס החברות איננה תכנית כלכלית כל כך הזויה. יש פרופסורים לכלכלה בישראל וברחבי העולם שקוראים לגלגל חזרה את הרפורמות במס. כל מי שצועק ללא הפסק "יוון, יוון" מתעלם מהרפורמה במס שנעשתה שם. ההנחה שהורדת מס מפנה את הכסף להשקעות בתוך התאגיד ולכן מגדילה את הצמיחה ואת מספר המישרות- לא הוכחה. הרווחים המוגדלים הלכו למקומות רבים ולאו דוקא להשקעות בייצור ובמשרות. במודל הסקנדינבי יש לא רק מיסים אישיים גבוהים אלא עקב הכלכלה השיוויונית יותר (מתבטא במדד ג'יני) יותר אנשים משלמים מיסים כי ההכנסות גבוהות יותר ליותר אנשים. אצלנו יותר מדי אנשים פטורים ממיסים עקב השכר הנמוך שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצעה להקים מין בית עליון או "בית לורדים" - כתחליף לחוק ההסדרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי הקמת בית עליון בישראל הוא דבר מיותר ויכול להיות אף מזיק. בד"כ כלל הבתים העליונים משמשים ביטוי למבנה הפדראלי של המדינה או שארית ממעמד האצולה. איך אתה מניח שבבית העליון לא יהיו גישות פופוליסטיות? יהיו שם אותם נציגים כמו בבית התחתון. הרעיון שיהיה חוק הסדרים להקפאת הצעות פופוליסטיות הוא לכל הפחות לא דמוקרטי. אני נגד פתרונות לא דמוקרטיים לבעיות. חוק חינוך חינם מגיל 3 לא היה חוק פופוליסטי. החוק היה צריך להבנות במשך מספר שנים מהשנה בה חוקק ויתכן והיום היתה לנו מערכת מתפקדת. לדעתי היה צריך להיות חוק חינוך חינם בגיל 3 חדשים כדי לעודד עבודת נשים. כעת כשהחוק סו"ס קיבל החיאה, הוא נעשה באופן מהיר מאד ולכן גם רשלני ללא התייחסות מספקת לאספקטים החינוכיים. הרי האוצר מימש כאן עמדה אידאולוגית ולא מיקצועית כשדחה את החוק כל כך הרבה שנים. המטרה המקורית של חוק ההסדרים היה להעביר חקיקה מהירה של התכנית לייצוב המשק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איציק, לא שאני מביע לרגע תמיכה בבית עליון בישראל, מהסיבות שציינת, אבל אפשר לדמיין בית עליון שעושה משהו אחר משני אלו - מוסיף מימד זמן לרשות המחוקקת. כלומר, בית עליון שנציגיו יכהנו לטווח ארוך יותר (נגיד, אם נעשה פרפרזה על ארה"ב, שליש מנציגיו יבחרו בכל מערכת בחירות, כך שהקדנציה המקסימלית של סנאטור שכזה תהיה 12 שנה) יכולים להוסיף פרספקטיבה ארוכת זמן יותר ולהגביל את חדות השינויים שמתרחשים ממערכת בחירות אחת לשניה. יש פה אפשרות לחיזוק הרשות המחוקקת כגוף המבקר על הממשלה. מצד שני, אני חושב שהצדדים השליליים של הסדר כזה גוברים על הצדדים החיוביים שלו. זה יכול להיות שעשוע אינטלקטואלי מעניין, אבל קשה לי לראות מישהו באמת מקדם מהלך כזה. (אם לא היה ברור: אני ממש לא מתכוון לעשות זאת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר אז עדיף להגדיל את מספר חברי הכנסת ל-160 או 200 . הח"כים הנוספים רצוי שייבחרו בבחירות איזוריות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה גם משהו שאני תומך בו, בעקרון (ועל הדרך להפוך את מספר הח''כים לאי זוגי), אבל מסיבות אחרות. מדובר ברעיון שבד''כ נתקל בכל כך הרבה זלזול ובוז שהפסקתי להעלות אותו בציבור... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק לגבי המספר האי זוגי. לגבי הזלזול והבוז-אל תשים לב אליהם. מטרת הזלזול והבוז היא להשתיק ולא לנהל שיח.מה דעתה של יושבת ראש המפלגה שלך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה צעד שיהיה קשה מאוד להעביר פוליטית, בדיוק בגלל הזלזול הזה. אנשים גם ככה רואים בח"כים "אוכלי חינם", אז עוד להגדיל את מספרם? לגבי יחימוביץ', לא יצא לי לשאול אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו ריצה למרחקים ארוכים שכוללת בתוכה גם שינוי תודעה ותפיסה לגבי ''אכילת החינם'' של הח''כים. לי זה נראה מאד חשוב. אולי הח''כים חוששים שהעלאת מספרם תפגע בכוחם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מספר חברי הכנסת נקבע לא-סתם. ומסיבה היסטורית נאה זו קשה לי להאמין שמספרם ישונה אי-פעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פירוש "לא סתם"? נקבע בהר סיני? פרלמנט צריך לעבוד ואין כל כך הבדל אם במדינה של 60 מיליון תושבים או 6 מיליון. המספר 120 אולי מתאים לייצוגיות אך לא לעבודת הפרלמנט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהתאמה לכנסת הגדולה שהייתה בעלת 120 חברים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שלמספר יש שורשים היסטוריים אבל לא הלכתיים. יכלו גם לקבוע 70 ואז היה גרוע יותר. היות שהמסורת ממש אינה מעניינת אותי ואינני חושב שיש משהו דומה בין הפרלמנט המודרני לכנסת הגדולה. אם כבר אז היינו יכולים לקחת מאתונה את מועצת ה-500 . המספר 120 אינו מתאים . גם אם יוכנס החוק הנורבגי , לא יספיק המספר לעבודת פיקוח וחקיקה ברמה גבוהה. חבל שהציבור והעיתונות כמשרתת אותו, אינם דואגים לבקר כהוגן את המבקרים והמחוקקים, אבל לעיתונות בעיות משלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכלו,רק שאנחנו לא יוונים. הטענה היא שהח"כים מוצפים בעבודה ולכן הפיקוח והחקיקה אינם ברמה גבוהה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה שבמספר הח''כים היום אי אפשר לבצע את תפקידי החקיקה והביקורת כמו שצריך. ברור שלא מספיק להגדיל את המספר אלא צריך לבצע רפורמה בעבודת הכנסת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מס. הח"כים בארץ נמוך יותר ממדינות מערביות בסד"ג שלנו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנורבגיה, פינלנד, דנמרק ואירלנד יש פחות תושבים ויותר חברי פרלמנט. מדגימה של מדינות אירופיות אחרות לא מצאתי עדיין מדינה אחרת עם אוכלוסיה לא גדולה בהרבה (פחות מפי שניים) ופרלמנט לא גדול בהרבה מהכנסת (יחס ח''כ לתושב לא גדול יותר) למעט הולנד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל המדינות האלה המבנה הדמוק' דומה ? כלומר,יש מקבילה לכנסת והיא הגוף המחוקק או שבספירה של ח"כ-תושב החישוב מכליל מבנה מורכב יותר נוסח ארה"ב (בית נבחרים,קונגרס) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש שני בתים נבחרים, התייחסתי לסכום החברים בשני הבתים. נדמה לי שגם אם מתייחסים לבית התחתון בלבד זה לא ישנה את התוצאה בהרבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה מספר הח"כים צריך להיות אי זוגי? נראה לי שהדבר רלוונטי רק במקרה בו תומכי ומתנגדי החוק חלוקים בדעתם 60:60 - לא תרחיש נפוץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא? למה קשה לקבוע שיהיו 121 חברים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שזה קשה, שאלתי "למה זה טוב?" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך לבדוק מהי ההסתברות שמספר הנמנעים יהיה אי-זוגי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה חשובה ההסתברות? מספיק שיש אפשרות תיאורטית . האם המספר הזוגי כל כך חשוב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רציתי לחשב את ההסתברות, אבל ברשימת ההצבעות שב"כנסת פתוחה" לא מצאתי את מספר הנמנעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכנסת לא רק מעבירה חוקים אלא גם קובעת את הקואליציה. במספר אי זוגי של חברי כנסת לא יווצר מצב כמו אחרי הבחירות לכנסת ה-11 שלכל גוש יש 60 חברי כנסת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קואליציה של 61 חברי כנסת אינה יציבה במיוחד ויכולה ליפול על חודו של חבר כנסת ממורמר אחד. ממילא רצוי להשיג בה יותר חברים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מובן מאליו, ומן הסתם ברגע שתבטיח את 61 חברי הכנסת, גם ה-62 וה-63 יבואו. ובכל זאת, יש במצב הזה עדיפות ברורה למספר האי זוגי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא תרחיש נפוץ, אבל קורה. ואם כבר מגדילים את מספר חברי הכנסת, אז למה לא לפתור את הבעיה המיותרת הזו על הדרך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאכן זה הרעיון - גם הוספת מימד זמן, על ידי כך שהחברים בו משרתים לתקופות ארוכות יותר, ואולי גם בידול מפוליטיקה - למשל על ידי בחירתם עד גיל 70, או מינוי חברים בועידה למדעים או שופטים לשעבר וכו' - לא אנשים שנבחרים על ידי הציבור. אם הכוח שמצוי בידיהם מוגבל (למשל, לדחות חקיקה לפרק זמן קבוע), אז זה יכול להיות רעיון טוב, שכן הם ירגישו אחראיים ולא ינסו לדחוף הצעות פופוליסטיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון הוא של פוליטיקאים ללא פוליטיקה. אינני מאמין בזה, לפחות לא במציאות הפוליטית המקוטבת שלנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו תמימות לחשוב שההחלטות הפוליטיות מתקבלות רק על ידי פוליטיקאים. ומה על הפקידים? ועל יועצים המשפטיים? והשופטים? ואנשי הצבא? ואנשי המוסד? כולם מקבלים החלטות פוליטיות - במובן שלמרות שהן החלטות מקצועיות - יש להן גוון פוליטי, ויש אנשים שהיו מתנגדים להן, או אנשי מקצוע שהיו מחליטים אחרת. אז יש פוליטיקה בלי פוליטיקאים. זה הרעיון גם פה - מין הסתם הבית העליון יעסוק בפוליטיקה, אבל עקב חוסר תלות במניעים פופוליסטיים, יוכל להגביר את הביקורת על המנגנונים הפוליטיים הרגילים. הרעיון הוא לא לקחת את הכוח מהבית התחתון - אין פה הצעה לבית עליון שכל החלטה של הכנסת חייבת לעבור גם אצלו, אחרת לא תעבור, אלא מנגנון מרכך / מרסן, בעל סמכויות מוגבלות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן עקרוני, החלטות פוליטיות מתקבלות על ידי פוליטיקאים. גם ההחלטה של פוליטיקאים אצלנו לזוז הצידה ולאפשר לדרגים הלא פוליטיים להוביל החלטות פוליטיות- היא החלטה פוליטית. כלומר החלטה לא להחליט גם היא החלטה וגם להימוג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון. החלטות פוליטיות מתקבלות בכל הרמות של הממשל, בין אם על ידי נציגים נבחרים או שלא. בתיאוריה העובדים ממונים על ידי הנציגים הנבחרים, אבל בפעול זה לא כך. עובד מדינה נשאר בתפקידו שנים ארוכות, הרבה יותר מאשר השר הממונה. האם אתה טוען שלפקידים במשרד האוצר, פקידים לא נבחרים, אין השפעה על התקציב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בודאי שיש השפעה על התקציב. במילים "החלטה פוליטית" אני מתכוון להחלטות בקשר לעקרונות ולמסגרות של התקציב ולאלטרנטיבות. ההחלטה להקפיא במשך 30 שנה את החינוך חינם מגיל 3 היא החלטה פוליטית שקודמה על ידי האוצר. היא קודמה על ידי האוצר בגלל שהפוליטיקאים קיבלו את ההחלטה הפוליטית לתמוך או לא להתנגד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לזאת אינני מסכים, מהסיבה שציין איציק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ל-6: נכון שעסקים גדולים יותר יתנו תפוקה זולה יותר, אבל יש להם מחיר בכיוון אחר: הם כנראה מקצינים אי-שוויון כלכלי, כי המנהלים הבכירים והבעלים בהם מרוויחים יותר ממקביליהם בעסקים קטנים, והעובדים הזוטרים פחות. יש גם שמבכים את זה שהתמעטות חנויות ברחוב, והעדפת קניונים, קניוני חוצות וסופרמרקטים ענקיים, גורמת לשינוי לא טוב בחיים העירוניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מפעלים גדולים יעילים יותר, אז מפעלים קטנים שיתחרו בהם יפסידו. הפיתרון הוא לתמוך בחלוקת משאבים טובה יותר על ידי מיסוי והקמת ועדים שיתנו כוח לעובדים, ולא הקמה של מפעלים קטנים שיכשלו בתחרות. כמובן, יש מקומות שבהם למפעלים קטנים יש יתרון, ובמקומות כאילו יש לעודד אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעסקים גדולים יש גם חסרון - הגדול שבהם הוא האיטיות. בגלל זה לרוב החדשנות מגיעה מעסקים קטנים (שפעמים רבות נקנים לאחר מכן ע''י הגדולים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא נכון. הרבה מהחדשנות הגיעה ומגיעה ממפעלים גדולים - מעבדות בל, פורד, מעבדות היולט-פקרד, אפל, אינטל, חברות תרופות גדול ועוד. יש הרבה חדשנות שגם מגיעה ממקומות קטנים - אך הם לא מתכננים להישאר קטנים. זה מודל עסקי אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרט לשלוש המלים הראשונות כל מה שאמרת נכון (חלקית - גם בחברות שציינת חלק מהחדשנות הוא ע''י מיזוגים ורכישות) אבל זה לא סותר את מה שאמרתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה סותר את ''לרוב החדשנות מגיעה מעסקים קטנים'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הרבה מהחדשנות" לא סותר את "רוב החדשנות". הרבה יכול להיות גם 49.9% | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיסוי וכוח לעובדים הם דרך אחת להתמודד עם זה - דרך ראויה, ואולי הטובה ביותר. אבל זה לא שולל דרכים אחרות לצידה, שלא יהוו עדיין ויתור על העסקים הקטנים (כי יש לנו בכל זאת מה להרוויח כחברה מהם). אני לא יודע מה דובי מציע קונקרטית, צריך שהוא יפרט. חוץ מביטוח לאומי לעצמאים, שנראה לי ראוי מאוד (ובמדור הדעות ב-theMarker עולה לעתים די קרובות, תמיד בעד. לא זכור לי שקראתי מישהו שאומר למה לא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד הדברים שהייתי רוצה לקדם, למשל, הוא עידוד קואופרטיבים של יצרנים קטנים - כך משיגים את יתרון הגודל בתחומים מסוימים, אבל משאירים את היתרונות של הגודל הקטן והקהילתיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הם היתרונות של הגודל הקטן? מה היתרון של קהילתיות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי על כך כאן: http://dubikan.com/archives/2453 קהילתיות היא עצמה היתרון. אני שולל את מדידת היעילות במדדים כספיים בלבד. לגודל יש מחיר שאנחנו משלמים אותו. לא בכסף, נכון, אבל משלמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי. אני מאמין בשכר הוגן. אני לא ניאו-ליברל - אני חושב שצריך ועדים, שצריך שכר מינימום הוגן, ושרוב ההפרטות במדינה היו אסוניות. אבל אני לא מבין אותך. איך קהילתיות היא יתרון בפני עצמה? מה היא נותנת לי? למה אני צריך להכיר את המוכרת במכולת? וכמה אני מוכן לשלם על זה? אני פשוט לא מבין מה אתה מנסה להשיג ב "קהילתיות". יש מקום לעסקים קטנים - בעיקר למלא נישות קטנות שמפעלים גדולים לא יכולים למלא (ייצור גמדי גינה משיש), או לספק שירות אישי יותר ובאיכות גבוהה יותר - אבל למספר קטן של אנשים (נעליים מותאמות אישית). אני קונה ירוקת בשוק. אני לא מכיר את המוכרים, והם לא מכירים אותי. אני הולך לשם כי המחירים זולים והמבחר גדול והפירות והירקות טריים. למרות שזה רחוק מהשכונה שלי. לא אכפת לי מהירקן בשכונה. אם הוא רוצה שאקנה אצלו, שיוריד מחירים. הם פי 2 מבשוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אני לא כלכלן) טענה רווחת היא שבעלי עסקים קטנים משאירים את ההון במדינה, ומגלגלים אותו הלאה לאזרחים אחרים. בעל המכולת השכונתית מגלגל את הכסף שלו על-מנת לשמוע הופעה של יזהר אשדות ולצאת לחופשה בצימר בגליל. נוחי דנקנר משתמש בהון שהרוויח משופרסל על-מנת לקנות רולקס, להשקיע בנדל''ן בחו''ל ולצאת לחופשות בריביירה הצרפתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, אי אפשר סתם להעביר כסף לחו"ל. על הכסף שדנקנר מושך לעצמו כדי לקנות רולקס הוא משלם קודם יותר מ-50% מס (מישהו חושב שזה קצת?). שנית, שופרסל עושה את העסקים שלה בארץ: כל ההפרש בין ההכנסות של הרשת לרווח הנקי שלה, מיתרגם לכספים שפוזרו בישראל1. במספרים (נכונים לתחילת 2012, על סמך בדיקה שטחית בגוגל): הכנסות של 2.9 מיליארד ש"ח, ורווחים של 36 מיליון ש"ח. אבל באופן כללי, אני חושב שזה רעיון גרוע להתמקד בקמעונאות כאשר מדברים על מיסי חברות ,או שוקלים את יתרון הגודל. הנקודה החשובה היא הייצוא. המשק הישראלי (וכל משק!) תלוי ונסמך על האפשרות להזרים לתוכו מט"ח2. הייצוא נחלש? המחירים עולים, ורמת החיים יורדת. מט"ח משיגים באמצעות תעשייה (בישראל זה בעיקר היי-טק) ובמידה מסויימת שירותים (למשל פיננסים). שלא-במקרה, ובניגוד למשל לשופרסל, אלה גם העסקים שהכי קל להוציא מארץ (כי מדובר - בהגדרה - בעסקים שעיקר הפעילות שלהם היא בחו"ל), ואין בכלל ספק שמס החברות במדינה הוא פקטור משמעותי כאשר הם שוקלים זאת. בד"כ בדיונים כאלה עולות דוגמאות של חברות ענק כמו אינטל שיכולות להקים מרכזי פיתוח בארץ או - נגיד - באירלנד, וזה נכון, אבל הסיפור רחב יותר מזה , ונוגע גם לאחת החוזקות של המשק הישראלי: היותו מוקד משיכה להון סיכון. אין לי סטטיסטיקה, רק אנקטודות, אבל אני מכיר יותר מסטארט-אפ אחד שהוקם בחו"ל (ומקימיו עזבו את הארץ בשל כך), ועוד כמה ששקלו זאת בכובד ראש והחליטו להשאר. אני בעצמי, במסגרת מיזם טכנולוגי בו הייתי מעורב, היגרתי לחו"ל למספר שנים (שלא במטרה לחזור - אם כי בסוף כן חזרתי), כאשר חלק ממכלול השיקולים שהוביל אותי לכך היה מיסוי. אני משוכנע שהעלאת מס החברות בישראל תפגע במשק יותר מאשר תועיל לו. (אני מתפקד למפלגת העבודה, ומתכוון להצביע עבורה בבחירות, ולהצביע לדובי בפריימיריז - אבל אני חושד שבנקודה הזו אנחנו חלוקים מאד בדיעותנו). 1 משכורות לעובדים, רכישות מספקים, הוצאות על המערך הלוגיסטי, מיסים כמובן, ואלוהים יודע מה. מעולם לא ניהלתי סופר. 2 הסיבה, היא כמובן, שבעולם כ"כ משוכלל2 משק אוטוקרטי המאפשר רמת-חיים נורמלית הוא מד"ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרולקס של דנקנר אין כל חשיבות. יש חשיבות לרווחים העצומים שהוא מושך מהפירמידות שלו-הדיווידנדים מסלקום למשל-והם אינם מושקעים באופן שמייצר מקומות עבודה. הם מושקעים במיזמים המראים שיש לו יותר מדי כסף והוא מסכן את כולנו כי הוא ממונף באופן מופקר. כך גם ראשי הפירמידות האחרים. אם היה צריך לשלם יותר מיסים, אולי היה מסתכן פחות והמדינה היתה נהנית יותר. ההתמקדות המופרזת בעידוד היצוא איננה מוצדקת היום. זה התאים לראשית המדינה כשהכלכלה לא היתה יכולה לספק את המט''ח המינימלי. חבל שתפיסות עולם מרכנטיליסטיות עדיין קיימות אצלנו. התפיסות הללו תורמות לחוסר השוויון בארץ שפוגע קשות בכלכלה כי הוא מקטין מאד את כוח הקניה של המון אנשים, מקטין את המיסים שהממשלה יכולה לבות וכו'. זה בקליפת אגוז ודי שיטחי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על הבעייתיות במינוף של מעט-מידי אנשי עסקים שזוכים לאמון שעל פניו נראה לא סביר מהגופים המוסדיים, אין לנו וויכוח. על גובה מס החברות הרצוי, נראה לי שכן. ואני לא מוצא את הקשר בין שני הנושאים. אין לי די סופרלטיבים לחוסר ההסכמה שלי עם דבריך בנושא חשיבות סחר החוץ. אנרגיה, רכב ואלקטורניקה הם רק חלק מהדברים שהמשק הישראלי צורך מבחוץ. התעשייה הישראלית (ולא רק היא) צריכה להתמחות ולהתמקד בחלקים בהם יש לה יתרון-יחסי בזירה הבינלאומית, ולייבא את השאר. זה ממש לא מרקנטיליזם. זו גלובליזציה. אני מתאר לעצמי שגם לה אתה מתנגד (וגם על זה לא נסכים), אבל בין אם אתה אוהב אותה ובין אם לא, היא גוזרת מצב עניינים מסויים שמכתיב חשיבות רבה לסחר בינלאומי. חוסר שוויון הוא בעייתי רק במידה שהוא מוגזם. ואני מסכים שבארץ הוא מוגזם. אבל אני מאמין שאפשר לשפר את המצב גם בלי הורדה משמעותית ברמת החיים הכללית (שבתורה אינה יכולה להתאפשר ללא תמ''ג גבוה וסחר חוץ פורה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא אומר שצריך להוריד את רמת החיים; להיפך. המחשבה שרמת החיים הכללית תלויה רק ביצוא כאילו שמדינה היא משפחה ורמת חייה תלויה בגובה המשכורת, המחשבה הזאת מראה על חוסר הבנה כלכלית. אין לנו מחסור במטבע זר. להיפך. יש לנו מחסור בפעילות כלכלית פנימית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בגדול מסכים לגבי תיאור המצב היום. אני רק אומר שחלק מהתיקונים המוצעים (כמו למשל העלאת מס חברות), עלולים לשנות אותו לרעה בדרכים שתיארתי (למשל על ידי פגיעה בסחר החוץ). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם רמת החיים של משפחה לא תלויה רק בגובה המשכורת אלא גם בפעילות פנימית. אתה כבר אמרת את המשפט הזה ועדיין אני לא מצליח למצוא הבדלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא. שטיפת כלים ונקיונות אינם מוסיפים הכנסות. מדינה אינה משפחה. אם כלכלן משווה בין מדינה למשפחה, או שהוא לא למד כמו שצריך או שהוא דמגוג ותעמלן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה היתה שפעילות פנימית מעלה את רמת החיים, לא מייצרת הכנסות. יותר נעים לחיות בבית נקי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הבנתי את המשפט "מעלה את רמת החיים" מבחינה חמרית: מעלה את כוח הקניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שאתה אמרת ''מעלה את רמת החיים'' זכותך לפרש זאת כרצונך אבל אני לא מבין איך פעילות פנימית במדינה מעלה את כח הקניה שלה. אם אופה מייצר לחם ואדם אחר קונה ואוכל אותו אז כסף שינה מקום והאדם נהיה שבע אבל כח הקניה לא השתנה, אותו דבר אם בבית אופים לחם ואוכלים אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלכלית זה ממש ממש לא נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני מסכים איתך בסוגיית היצוא. יצוא הוא בסיס הכרחי לכל כלכלה משגשגת. זה לא קשור למרכנטיליזם (להפך). אינני חושב שצריך להגן על עסקים קטנים מפני מבחוץ על ידי מיסוי סחורות. אני חושב שצריך לעודד עסקים קטנים כדי להקל עליהם להתחרות בהצלחה מול עסקים גדולים, בלי קשר לשאלה מאיפה הם מגיעים. העידוד הזה דרוש בין השאר גם כדי שאותם עסקים קטנים יצליחו לגדול ולא יחנקו על-ידי הגדולים. אבל אני מעדיף הטבות מס לקטנים על פני החמרות מס לגדולים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו לא מתווכחים מה יותר חשוב, יצוא או שוק פנימי. אנחנו מתווכחים על האיזון. מדינה בה השוק הפנימי מנוון ויש לה המון יצוא, היא מדינה בעלת כלכלה מפגרת. אם תקח את כלכלות אמריקה הדרומית מול כלכלת ארה"ב במאה ה-19, תראה שזהו כל ההבדל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זעו לא מזמן מרה על כך שחופשה באילת יותר יקרה מחופשה באירופה. הדנקנרים יוצאים לחופשה באילת ובמצפה הימים. הירקן השכונתי יוצא לחופשה באירופה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מדבר על רווחים. אני מדבר על מודל כלכלי. אין ספק שעדיף שהרווחים יגיעו למספר רב יותר של אנשים. אפשר לדאוג לכך גם במפעלים גדולים על ידי ועדים ורגולציה. בקיצור - צריך לדאוג שנוחי דנקנר לא ירוויח כל כך הרבה כסף, לא לפרק את שופרסל לסניפים בודדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא אם זה אפשרי, ואם זה לא יותר פשוט לעודד בעלי עסקים קטנים להתחרות בהצלחה, מאשר לכפות על העסקים הגדולים להיות הוגנים כלפי עובדיהם ולקוחותיהם כשהם על גבול המונופול... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "לעודד עסקים קטנים להתחרות בהצלחה" ? כרגע אין לעסקים קטנים (או גדולים) מוטיבציה להצליח ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לספק להם כלים שיסייעו להם להתחרות בהצלחה. אבל גם, כן, כיום אין להם מוציבציה להתחרות בהצלחה, ורבים יוותרו מראש על הקמת עסק עצמאי קטן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה התכוון המחבר ב"כלים"? פרט,הסבר ונמק (ואני מקווה שלא מדובר בהגנה ממשלתית מתחרות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח סנדלריה (עסק קטן פר אקסלנס): פטישים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא הגנה מתחרות. אבל הטבות מס, למשל, עדיף שילכו לעסקים קטנים ולא לעסקים גדולים. כרגע נוצרות מדרגות עקומות במעבר מעוסק פטור לעוסק מורשה, ומעצמאי לחברה. צריך לתקן אותן כדי שהמעבר במעלה המדרגות יהיה קל וכדאי יותר לעסקים הקטנים. כלים נוספים יכולים להיות בתחום האשראי, ובתיקוני חקיקה בתחום הקואופרטיבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול לומר שאצביע בשבילך. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |