בתשובה לכבשה, 23/10/12 22:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שאלה מעניינת. לכאורה מתבקש שהאחד יחליף את שיטתו לטובת השיטה שמניבה תוצאה גבוהה יותר. אלא שהחופש האישי כעיקרון אינו ניתן למיצוע או לחלוקה. כיוון שהחופש כחירות עקרונית, נטוע באדם לבדו ולכן גם אינו ניתן למדידה כיוון שאין קנה יחס להעמיד לצדו. בכך החירות הופכת למושג אינסופי ואת האינסוף אי אפשר להשביע בכמות מדודה. אבל בכך נעשית החירות גם בלתי ניתנת לחלוקה. כלומר, לא ניתן לקבל אותה ממישהו אחר, וזה מכיוון שהיא בתוך האדם לבדו. הליברליזם לעומת זאת, כמסכת עקרונית חברתית וכשיטה פוליטית, אינה יכולה לחלץ את האדם מן החברה, והיא כרוכה תמיד לא רק בפעולה (תפישתית או גשמית) של האדם כלפי עצמו, אלא גם בפעולה של החברה (ולו אדם אחד נוסף) כלפי אותו אדם. לפיכך אני לא מבין איך אפשר לנתק את לוק כהוגה עיקרון החירות של האדם בחברה, מן החברה, ולראות רק את האדם כלפי עצמו. החירות בפני עצמה היא חירות. liberty. אבל החירות כשיטה חברתית, כלומר הליברליזם, היא המעמד של החירות בחברה. לכן לא ניתן לבודד אותה מתוך המצב החברתי ומתוך הפעולה החוזרת של החברה כלפי האדם. לפיכך, כך להבנתי לא ניתן לבודד אותה מן השאלה האם היא נתונה במצב טבע, או במצב אזרחי. שניהם מצבים חברתיים אשר נוצרו ברגע שאדם הראשון פגש את חווה וקיבל עליו או שכפר את החוק. כאשר החירות כן מובאת כשיטה חברתית, אז כן ניתן לאמוד אותה ולהציב לה קנה יחס. כמה מן הפעולה החוזרת של החברה, בין שזו אמנה חברתית, לבין שזה בריון מקצצת בחירות העקרונית של האדם. שוב. אם אני מבין נכון, וחכמתו של האייל האלמוני במושג זה ובכלל גבוהה משלי, הליברליזם הוא תורה חברתית המתקיימת מתוך, או בכפוף, לכפייה. מה שאינו מתקיים בכפוף לכפייה, הוא אולי חירות, כמו למשל חירות המחשבה, אבל הוא אינו ליברליזם. כך אנחנו יכולים למצוא את הפערים בהגדרות או בשורת העקרונות של הפרדיגמה הליברלית כאשר הדבר נתון תחת הדיציפלינה של מדע המדינה, כלומר תחת ריבון ובמצב אזרחי, לבין כאשר הם מובאים תחת הדיציפלינה של היחסים הבינ"ל, כלומר במצב שאין בו ריבון, וכנראה שטוב שאין בו ריבון, והוא מצב הטבע. כאשר פעילי זכויות האדם מתגייסים בשם עקרונות החירות כפי שהם מוגדרים במצב האזרחי, כלומר תחת ריבון, לפעולה במצב הטבע, כלומר מצב חברתי שאין בו ריבון, כלפי עצמם או בעיני עצמם הם פועלים בשם עיקרון מוחלט, בשם אידיאל שיש בו כדי להעניק משמעות לחייו של אדם, אבל בתוך פני הדברים של מצב הטבע, כלומר בזירה הבינ"ל, הם לא מייצגים ולא יכולים לייצג יותר מאשר גורם פוליטי המתמרן בין בריונים. ובמה דברים ניכרים, באופי האקססיבי של פעילות ארגוני זכויות אדם בינ"ל במדינות פתוחות ולמיעוט פעילותם במדינות סגורות, או במדינות אלימות סמכותניות או פשוט מדינות חזקות. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |