|
אל באפך. אין לי בעיה להזדהות עם האג'נדה הכלכלית של רומני. על הציר הכלכלי אני נוטה יותר לצד ימין של השו"ח הליברלי מאשר לצד שמאל של החזון הסוציאל-דמוקרטי, אבל אני מאד רחוק מן הקצה.
א. אני לא נגד מיסים ובפרט לא נגד מיסוי בעלי-הון או חברות. אם יש עיוות במערכת הגובה יותר מס ממעמד הביניים מאשר מבעלי ההון והחברות (ע"ע דו"ח ששינסקי על תשובה) אין לי בעיה שהמעוות יתוקן. אני בהחלט לא "מקבל כנתון שאי אפשר לגבות מס מאנשים עשירים ותאגידים עשירים". אני פשוט טוען שגם לגבייה הזו יש ערך שולי פוחת ולכן יש גבול גם לגבייה הזו. בישראל, לדעתי יש כבר עתה יותר מדי מיסוי ולממשלה כבר עכשיו יש יותר מדי כסף (אחרת איך אפשר להסביר את נכונותה לשאת על גבה מגזר שלא מוכן אפילו לשרת בצבא ומטפח אג'נדה של חיסול הממשלה והחלפתה בןתיקן רבני?). הגדלת המיסוי (ע"ע יחימוביץ) היא קטסטרופה במציאות הזו, אלא אם כן אתה מדבר על העמקת הגבייה בחמשת העשרונים התחתונים. ב. זה נכון שמס הירושה בוטל מכל מיני סיבות (אינפלציוניות, אידיאולוגיות ודתיות) אבל האוצר לא התנגד יותר מדי לביטול משום "שהמס הפך לא כלכלי: הוצאות הגביה שלו התקרבו לתקבולים ממנו".
|
|