בתשובה לארז לנדוור, 13/10/12 19:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למיטב זכרוני ממשלת ברק דיברה גם דיברה איתם על רקע האלימות הטרוריסטית הרצחנית שלהם, וזה לא עזר. (מעבר לזה שמה שאתה כותב היא ספקולציה ללא שום בסיס עובדתי) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לממשלת ברק לא היה מספיק זמן להגיע להסכם בזמן בחירות. שום דבר לא בטוח אבל את הניסיון היו חייבים לעשות וזה לא נעשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיוני what if נועדו מראש לכשלון. אבל נראה לי שהתסריט שלך מאוד מאוד רחוק מהמציאות. מזה זמן אני תוהה האם ניתן להעמיד את התיאוריה שלך במבחן התיאוריה המדעית: איזה ניסוי1 - מהלך עניינים כלשהוא, נסיון ממושך דיו, או כל מעשה פוליטי אחר, ותוצאותיו - היה מצליח להפריך את התיאוריה שלך לפי ראות עיניך? 1 וכמובן - השאלה היא האם קיים ניסוי או מתווה כזה. אם לא - הרי אנחנו לא דנים בתיאוריה שראוי לדון בה, וכל מילה נוספת מיותרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאת המבחן הזה המחשבה של ארז דווקא עוברת בקלות. נדמה לי שבכל זמן נתון בהווה ובעבר יש לארז משנה סדורה למדי כיצד ראוי וכדאי לממשלת ישראל לנהוג. אם במשך חמש שנים (נניח) ממשלת ישראל תוריד את מספר המתנחלים, תילחם בקיצוניים שבהם, תעשה מאמצים כנים להידבר עם כל מנהיג ערבי שמוכן, תאמץ מצידה מתווי פשרה וכו' - בקיצור, תהיה ממשלת מר''צ - ואז בכל זאת לא נראה התחממות, יותר נכונות לפשרה, ובקיצור ''המר''צה'' מקבילה אצל הפלסטינים, אז זה יפריך את התיאוריות של ארז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היית מחליף את הביטוי "משנה סדורה" במילה "קונספציה"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשמחה, אבל במקרה זה אני לא בטוח שיש הבדל. אני לא בטוח שהמשנה משכנעת, אבל היא נראית לי בהחלט סדורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שמשנה סדורה היא השקפת עולם שלמה, בעוד שקונספציה היא שורה של הנחות ביחס לדבר. אצלנו הביטוי מתקשר עם הביטוי "קיבעון מחשבתי" כלומר עם הנטייה להתעלם מסימנים במציאות שאינם עולים בקנה אחד או שסותרים את אותה שורת ההנחות. הרבה פאתוס עטף את תהליך השלום, סוף של מלחמת מאה השנים וכיו"ב. אני כבר לא זוכר מתי קראתי את "מזרח תיכון חדש" אבל נדמה לי שזה המסמך המכונן של קונספציית השלום. עד כמה שאני זוכר זה בעיקר מסמך של חזון המתאר עולם דמיוני כשם שאלטנוילנד מתארת עולם כזה. אפוף דמיון, מעוף, יצירתיות, אופטימיות. בקיצור חזון. עם השנים קיבלנו לצד "אלטנוילנד" גם את "מדינת היהודים" כלומר איזו תכנית מדינית אופרטיבית שאמורה להגשים את החזון הזה. בין החזון לבין התכנית המדינית קיימת איזו קונספציה. הגיעה השעה להסביר אותה ולנמק אותה. אם יש לו לארז, או למישהו ממחנה השלום מושג לגבי אותה קונספציה אשר מטריפה פשוטו כמשמעו את הציבור בישראל ואת העולם כולו מזה עשרים שנה, אולי יתכבד ויבוא ויסביר וינמק אותה, ממש כשם שמציגים עבודת מחקר המפרטת את שורת ההנחות, מסבירה ומנמקת אותן. למה שאנחנו הציבור בישראל נקנה חתול בשק? תנו לנו לראות את החתול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לגמרי צודק, וזהו שורש הוויכוח: לעניות דעתי, ככל שההיסטוריה מאפשרת ניסויים מבוקרים, כבר עשינו את הניסוי הזה - ממשלת רבין /פרס היתה מומר"צת להפליא בימי אוסלו, עשתה מאמצים כנים, אימצה מתווי פשרה וגו', ואם נוסיף אליה גם את ממשלת ברק, אפילו נגיע במצטבר לחמש השנים שלך. התוצאה היתה התחממות ניכרת, אבל לא בכיוון של נכונות לפשרה, אלא ההיפך הגמור: התפרצות אלימה ורצחנית של קיצוניות טרוריסטית שלא היתה כמותה מאז קום המדינה. עכשיו תמיד ניתן לבוא ולומור שהממשלה לא עשתה "בדיוק" מה שארז חושב. אבל זה טיעון ריק, אף ממשלה לא יכולה לעשות בדיוק מה שארז רוצה, יתרה מזו, אפילו ארז עצמו לו היה ראש ממשלה היה מגלה שהוא לא יכול לעשות בדיוק מה שהוא רוצה. לכן, בהינתן המגבלות הריאליות האלה, רבים חושבים שאכן עשינו ניסוי נמרץ בהחלט ורב משאבים לבחון את תיאורית ההידברות והפשרה. ותוך שימוש במשאבים כלכליים וחברתיים עצומים, וגם תוך נטילת סיכון רב. התוצאה של אותו ניסוי היתה כישלון סוחף. ולכן התיאוריה הופרכה, או לפחות ניצבת על כרעי תרנגולת רעועים מאד - כאלה שדורשים כיוונון כל כך עדין של הפרמטרים, כמו מה בדיוק אמר אהוד ברק וכיצד עפעף בעיניו, האם הובטחו 95% או 97% אחוזים מהשטח, האם המפה הונחה על השולחן או מתחתיו וכאלה זוטות. תיאוריה מדינית - לא פיזיקלית - שדורשת כיוונון כל כך עדין, הסבירות שלה להתגשם נמוכה מאוד מאוד. לעומתה, תוך שימוש בתער אוקהם, יש תיאוריה יציבה ופשוטה הרבה יותר, שברורה לכולנו ולכן לא אחזור עליה. לפחות בניסוח שלנו כאן, היא טוענת שהניסוי אכן נכשל, אין המר"צה של הפלסטינאים אלא בדיוק להיפך, ולכן עד שלא תושג ההמר"צה1 הזאת, מאד קשה לחזור ולהיתלות שוב ושוב באותן טענות, שלא מפתיע שנראות לרוב הציבור ככאלה שאבד עליהן הכלח. 1 לא שאנחנו דורשים מאבו מאזן להיות יוסי ביילין פלסטינאי (ולו מחמת דאגתנו תוחלת חייו). הורדת זכות השיבה מהשולחן יהיה צעד בכיוון. או למצער ישיבה למשא ומתן. בלי התנאים המופרכים של הקפאת ההתנחלויות שלא עכבו אף מנהיג פלסטינאי ממשא ומתן עד 2005. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההקפאה החסרת תקדים,ו"ההבלגה" של שרון למרות פיגועים נוראים זה לא לנסות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבלגה אכן במרכאות כפולות וכך גם כל ההתנהלות של שרון. להזכירכם, הוא זה שדרש את מינויו של אבו-מאזן על מנת לטרפד ולהחליש את עראפת אבל לא ניצל את זה כשזה נעשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שרון דרש שבוע ללא פיגועים. הוא דאג לבצע חיסול ממוקד במהלך השבוע כדי שהפלסטינאים יגיבו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |