בתשובה לאריק, 14/10/12 0:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תודה, אני חושב שאני מבין טוב יותר. וכמה שאלות המשך: כשאתה רוצה שילמדו "קצת משניות" בבתי ספר חילוניים, אתה מתכוון שילמדו משניות בצורה ביקורתית כמי שמביטים מבחוץ (או, במילים אחרות, על ידי מורים חילוניים, נגיד איזה מן ירון ידען כזה) או בצורה הזדהותי כמי שמביטים מבפנים (או, במילים אחרות, על ידי מורים דתיים או מסורתיים, נגיד איזה אורי פז כזה)? האם יש לך התנגדות שילמדו גם איסלם, סיקיזם, הינדואיזם, בודהיזם, קונפוציאניזם או (בהתחשב בסקרים) מורמוניזם? ז"א, כן, אני יודע שאתה רוצה שילמדו את הכל, אבל בכל זאת, אם מקדישים שעה שבועית ללימוד משניות ושעה שבועית ללימוד הברית החדשה זה נשמע לך סביר? או שאולי היחס צריך להיות שעה מול שלוש שעות? ואם אתה מוכן ללימודי נצרות (למשל) האם תהיה מוכן שאת לימודי הנצרות יעביר כומר? קצת מוזר בעיני שהיום יש בישראל הרבה אנשים בעלי דוקטור לפילוסופיה שלא יודעים פילוסופיה, מתמטיקה, מדע או היסטוריה1 והדבר הראשון שאתה רוצה להוסיף להם זה מורשת ישראל, איכפת לך לנמק? 1 ז"א אלה2 שקיבלו תואר דוקטור לפילוסופיה מהמחלקה להיסטוריה לא יודעים מתמטיקה, אלה שקיבלו תואר מהמחלקה למתמטיקה לא יודעים מדע, אלה שקיבלו תואר מהמחלקה למדע לא יודעים היסטוריה ואלה שקיבלו תואר מהמחלקה לפילוסופיה לא יודעים פילוסופיה. 2 וכמובן, לא כולם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה שילמדו משניות "מבפנים" ולא כסוגה ספרותית. את הרובד הלשוני (היפהפה בעיני) כבר סופגים תוך כדי הקריאה. בהחלט חשוב בעיני שבוגרי תיכון יכירו את ישו ועקרונות הדת הנוצרית. לא הייתי מרחיק לכת עד שעה שבועית, אולי פרק במסגרת שיעורי הסטוריה. גם הכרות עם מוחמד והאיסלאם חשובה, האם עבור בוגרי תיכון היום זהו שטח לבן לגמרי על מפת הלימודים שלהם? הכרות עם דתות נוספות פחות רלבנטית לאזורנו ואני הייתי משאיר לתלמידים לחקור בכוחות עצמם בטיול לפני צבא את מסתרי המזרח. עוד מילה על שיעורי הסטוריה- הללו לדעתי צריכים להתחיל בגיל מאוחר יחסית ולהמשך עד סוף החטיבה העליונה כי ככל שראיתי המשקע שהם מותירים אצל התלמידים הולך ועולה עם הגיל בו נלמדו. יש צורך בבגרות מסוימת כדי להפנים הסטוריה, מעבר לשינון תאריכים. בגרות כזו אינה נחוצה ללימודי מתמטיקה ומדעים, למשל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. עכשיו כשהבנתי אני יכול להגיד בשקט שאני בכלל לא מסכים, לימודי האידישקייט תופסים, לדעתי, יותר מידי כבר היום, ולעומת זאת, ידע על דתות זרות או הבנה יותר ''ביקורתית'' על היהדות ממש חסרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שאנחנו מדברים על החינוך הממלכתי. כשאתה אומר יידישקייט אתה מתכוון לחגים בגן? לתנ"ך ביסודי? למשנה וגמרא ורמב"ם ויהודה הלוי וסיפורי חסידות שנעדרים כולם מתכנית הלימודים? אני לא אומר שולחן ערוך ותכלס לימודי הלכה, רק דברים עם מוסר השכל- פרקי אבות, בבא מציעא, אגרת הרמב"ם ליהודי תימן, סיפורי רבי זושיא. אני אומר תן להם את זה ורק אז תן להם ביקורת על זה, וטעימות מהברית החדשה והקוראן. ומה אתה מציע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"יש צורך בבגרות מסוימת כדי להפנים הסטוריה, מעבר לשינון תאריכים. בגרות כזו אינה נחוצה ללימודי מתמטיקה ומדעים, למשל." הניסיון האנקודטלי שלי, בטרוספקטיבה מעכשיו (או מגיל 25), הוא שונה. בכל המקצועות, למעט אולי חינוך גופני, הבגרות הנפשית עשתה הבדל ענק. אני הייתי תלמיד טוב ירושלים כל השנים, בכל המקצועות (למעט חינוך גופני), אבל כל מה שלמדתי עד כיתה ט' היה חסר משמעות. טוב, במתמטיקה למדתי מיומנויות ששרתו אותי אחר כך, אבל לא היה לזה טעם רב. בתיכון פתאום התחלתי לראות את היופי במתמטיקה, במידה המועטה שלימודי התיכון חושפים אותו. במדעים עוד יותר. נכון שבמקצועות ההומניים לא היתה אפילו מיומנות ללמוד קודם. וגם בתיכון החומר רק התחיל להיות מעניין; במשך השנים מאז גיליתי כמה מהדברים שלמדתי בתיכון היו באמת מעניינים, והעניין שבהם עבר לי אז מעל הראש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי, אבל הגעתי לזה עוד לפני כיתה אל''ף. נשים בצד את מי שהייתי, אני דווקא אוהב את הכיוון - אם שואלים אותי מה כן לעשות בזמן הארוך שתלמידים מבלים ביסודי ובחטיבת הביניים, אז חוץ מחשבון ואנגלית, שרק יקראו ויקראו, טקסטים ספרותיים ועיוניים מכל סוג ובלי לחתור לתוכנית לימודים מסודרת כלשהי, ושיכתבו על מה שהם קוראים. או כל דבר מעשי או חווייתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי צריך ללמוד אנגלית בצורה מסודרת? אתה תהיה חייב ללמוד אנגלית בשביל לקרוא את הספרים המעניינים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתיכון התחלת לראות את היופי במתמטיקה, ומתי התחלת לראות את היופי בהסטוריה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(מאחר שאני לא בטוח לאן אתה חותר בשאלה, תקבל תשובה הגונה ומאוזנת :-) שאלה טובה, אני לא זוכר. לימודי ההיסטוריה כללית בתיכון היו נפלאים, בטח יותר מבחט"ב למרות שאני לא זוכר איך הרגשתי בחט"ב בהיסטוריה. מאידך, לימודי תע"י בתיכון היו נוראים. צריך גם להבחין קצת בין ההרגשה מהלימוד לבין הרושם שמקבלים על הנושא - יכול להיות שסבלתי מתע"י בגלל אופי הלימוד ודרישותיו, ובכל זאת הצלחתי לראות את העניין שבנושא, ויכול להיות שלא הצלחתי, כאמור אני כבר לא זוכר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה חתרה לבדוק את מה שהנחתי קודם. אני התחלתי לראות את היופי בהיסטוריה (האמת- שבכלל יש מה ללמוד בהיסטוריה) בגיל הרבה יותר מבוגר מאשר במתמטיקה ומדעים מדויקים. אולי זה רק אני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה לך מורה נוראי לתע''י ומורה טוב להיסטוריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא לא, אני זוכר את שניהם היטב - המורה להיסטוריה אכן היתה מצוינת, אבל גם המורה לתע''י היה בהחלט טוב. יכול להיות שהיסטוריה כללית למדתי לא לבגרות (הכיתה הלכה לבגרות אבל אני ויתרתי מראש על הבחינה), וזה כמובן הבדל תהומי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, נכון. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |