בתשובה לכבשה, 06/10/12 22:46
שינוי כותרת 603850
ניטפוקים:

1. היחס לשליט (קיסר? אוגוסטוס?) הרומאי כאל הופיע רק בימי הקיסרים הראשונים (אוגוסטוס ויש מי שיגידו שאולי גם יוליוס קיסר). בעיני הרפובלינים הרומאיים המסורתיים עמדה זו נחשבה לכפירה בעיקר והתיוונות.

2. השבטים שהחריבו את רומא (אוסטרוגותים, ויזוגותים, ונדלים, לומברדים) קיבלו עליהם עוד קודם לכן את הנצרות, אך בגרסתה האריאנית. תוך כמה מאות שנים נעלמה הנצרות האריאנית והשתלטה במרכז ומערב אירופה (בעיר סביב ממלכת הפרנקים) הגרסה הקתולית של הנצרות, שהלכה שהתגסשה גם כגרסה שונה מהגרסה של הנצרות של קיסרי ביזנטון.
שינוי כותרת 603851
לראשון - אני מדבר על היחס לקיסר שנדרש ע"י הרומאים ברחבי האימפריה ובמיוחד בחלקים רחוקים, בשאיפה -כיבוד השווה לזה שמקבל אל.
לא בדיחות מתחת השפם בחדרי חדרים מעופשים.

לשני - נהדר, רק השאלה השלישית לא היתה לגמרי רטורית, הניטפוק הזה מוסיף מידע כמובן, אבל התכוונתי - מה הגדיר אותם בשלב הזה כשבטים? המוצא המשפחתי בלבד? כי בפירוש לא היתה זו דת, הם התנצרו תוך כדי תנועה ובלי התנגדות פנימית ככל הידוע (לי), ואני מניח כי לפני כן - הושפעו במידה רבה מאופנות הפולחן ברומא.

במקביל לתהליכים האחרים באותה התקופה (פא"י) התחילו גם משחקי הכנסיה כגוף עצמאי.
שינוי כותרת 603861
0. תגובתך חסרה מספרי סעיפים.

1. לעניות דעתי אפשר להגיד שהרומאים שאפו לספח אל "האומה הרומאית" אנשים מכל רחבי האימפריה. לדוגמה: האזרחות הרומאית שחולקה לקבוצות שונות. המגמה הזו החלה עוד לפני פולחן הקיסר. אני לא חושב שדווקא הפולחן הדתי היה חלק חשוב בכך: רומא לא דרשה דווקא פולחן ליופיטר ומרס.

2. מה שהגדיר אותם כשבטים הוא אמנם המוצא המשפחתי. יש לציין גם שלפחות האוסטרוגותים והויזוגותים היו קבוצות לוחמים קטנות יחסית לגודל האוכלוסייה. אם קבוצה כזו הופכת להיות למעמד שליט, היא יכולה להיטמע בין הנשלטים. בפרט כאשר תרבותם מתקדמת יותר.

3. בברכה,
שינוי כותרת 603975
0. אתה צודק (אפס כי חשבתי...

1. מעולם לא היתי פנאט אמיתי להיסטוריה של רומא (למרות שאני מכיר אחד או שניים כאלו) אך למיטב ידיעותי:
אני לחלוטין מסכים איתך שלפולחן דתי לא היתה חשיבות עליונה בעיצוב המדיניות הרומאית, אני לא בטוח ששאיפה היא מילה שאני מרגיש נוח איתה, אבל, התנהלות תחזוק האימפריה היתה פרקטית להדהים. הרומאים דרשו סטטוס קוו.
קשה לומר אם "מוסד" הקיסרות, במובן של ארמונות לקיסר ומשפחתו, כיבודים לשמו ולשליחיו וכן הלאה, נבעה מתוך הפרקטיות הזו או יצרה אותה.
(אגב, הרפובליקה מעולם לא שלטה על האימפריה, או שהיו שבועיים כאלו - משהו מהבהב לי בזכרון?)
האימפריה שינתה את העולם והפכה אותו ליותר פוליטי, אבל בל נשכח שהיא שלטה ביותר מאזור אחד בו התפיסה הדתית או הפולחנים המקומיים כן שיחקו תפקיד משמעותי.
הם לא שילבו את זרעם ושמם בתוך הכהונה והאלוהות המקומית כמו ההלניסטיים, לא כאמצעי שליטה עיקרי בכל אופן, הם לא חיכו שאיזו אלוהות משלהם תכפיף תחתה את האל המקומי, הם כן דרשו כבוד הראוי לאלים לקיסר ולמוסד הקיסרות.

2. אני לא יודע הרבה על מקור השבטים הגותים, הרושם שיש לי הוא כי בתקופה בה הם "מחריבים" את רומא הם כבר הושפעו ממנה כדבעי.
ויקיפדיה (עברית) מזכירה פדרציה רחבה אחרי מלחמה קודמת נגד רומא ומלחמה משותפת נגד ההונים, אבל לאו דוקא על ההתאחדות (התערבבות?) אני מדבר, תקן אותי אם אני תועה - הם כותבים בעיקר בשפות האימפריה, הם מסתמכים במידה מסוימת על לוחמים ששירתו בצבא רומא, הם ספוגים בהשפעות רומאיות.
על רקע זה פחות מפתיעה התנצרות הבזק, שוב תקן אותי - שלא השאירה שום סימני מאבק עם פולחן קודם.
ועל רקע זה אני גם לא משוכנע שהם היו בשלב הזה (אחרי יותר משלוש מאות שנים בסמיכות לרומאים?) שבט במובן המוגדר רק ע"י מוצא משפחתי.

3. ובתודה לקליפורד גירץ, שאמר בדיוק את מה שהיתי צריך להתכוון. ותוך כדי שהוא גורס תרבויות שלמות בדרום מזרח אסיה, על דתן, מנהגיהן ועל מושגים בעלי חשיבות עליונה שבתשתיתן.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים