|
אני חולק לגמרי על דבריך, ולמען האמת גם מאד מופתע לשמעם ממך.
איני חושב שרצח רבין שינה משהו מבחינת התוצאה. אתה מזכיר לי את דברי שלמה להט (שגם אותם נדהמתי לשמוע) מיד כשבפרצה האלימות ש "לרבין ערפאת לא היה מעז לעשות את הדברים האלה". כשנרצח רבין השמאל היה בירידה גדולה בציבור. בגלל העובדה הזאת כונסה אותה עצרת שלום. הרצח שלו דווקא חיזק את השמאל. לולא הרצח השמאל היה מפסיד בהפרש גדול ולא באחוזים בודדים, ומבחינה זו רבין ממילא לא היה ממשיך להוביל את התהליך. אין לי שום סיבה לחשוב כך. מי שחושב שהפלשתינים התכוונו והתחרטו טועה, והיום ברור לגמרי שהם תכננו את כל המהלכים מלחתחילה. ערפאת דיבר מיד בהתחילה על ההסכמים עם קורייש שהופרו. ראינו קלטת של שעת' ובהם דברים שאמר מיד אחרי חתימת הסכמי אוסלו לפיהם יוכלו הפלשתינים לחזור לטרור לאחר שיקבלו את הטריטוריות, והדברים האלה, שלדעתי היו ידועים למודיעין שלנו מיד לאחר שנאמרו, הוסתרו מאתנו ושודרו רק לאחר פרוץ האלימות. השמאל היה עיוור לא רצה להאמין, והסתיר את הסימנים. לצערי העוורון נמשך. במאמר "ואז הם יבינו" בתגובתי לדברי ביילין, אני מסביר באריכות מדוע אי אפשר לתלות את התוצאות באיזה שהם "הכנסות מקלות לגלגים מצד הימין". איני חושב שזה נכון, וגם התיאוריה הזאת לא מסתדרת כלל עם העובדות וסדר העניינים. הרי סוף תקופת נתניהו הצטיינה בשקט עד כדי כך שבבחירות הנושא המדיני לא היה כלל על סדר היום למרות מאמצי נתניהו, וכל העניין התפוצץ דווקא כשברק ובן עמי הוציא את המקלות מהגלגלים.
דבריך הם בניגוד לדברי סמיילי אכן תשובה לשאלתי. אתה אומר: קרה דבר שאי אפשר היה לצפות אותו תחילה: רצח רבין, ולכן היה מקום לתמוך בהסכמי אוסלו. אבל כפי שהסברתי, אני חולק על מה שנאמר בתשובה ומתפלא לשמעה.
|
|