|
רק חמור לא משנה את דעתו, כך אומרים. הרי המציאות משתנה ולכן הכרחי לעתים לשנות ולהתאים את העמדות על פי השינוי במציאות. אלא מאי? מקום המדינה חל סחף בלתי מובן בעמדות מנהיגים רבים שלנו בכל הנוגע לסכסוך היהודי-ערבי, אשר שינו את תפיסות היסוד שלהם לא רק בלי שהמציאות חייבה זאת, אלא להיפך - כאשר המציאות דווקא היתה אמורה לחזק את תפיסותיהם הללו. כך, למשל, מנחם בגין המנוח חזר בו מהמדיניות הנכונה של "אף שעל", כאשר הסכים במסגרת הסכם השלום עם המצרים להקמת אוטונומיה בלב שטחי ארץ ישראל. וכך, למשל, יצחק רבין ניהל מו"מ להחזרת כל רמת הגולן על אף הצהרתו הפומבית, כי גם לעת שלום אין להחזיר את רמת הגולן. לדעתי, סחף חמור ומסוכן זה הינו תוצאה של השפעת הסמול המכרסם בנו על רקע תוצר הלואי הנובע מהזדקנות מנהיגינו (מה שמחייב, לדעתי, הגבלת גיל מנהיגינו).
|
|