|
||||
|
||||
מישהו שהיה שותף למשרד שלי היה מדבר לא מעט עם אשתו בטלפון כשאני מאזין בעל כורחי (לצד שלו). לעתים קרובות הוא היה מסיים את השיחה ב"לאב יו". אני יודע היטב (מכל אותן שיחות) שהוא באמת אוהב אותה, אבל כל פעם ששמעתי את זה באנגלית קצת צרם לי, ולא יכולתי שלא להיזכר במה שאהוד מנור שם בפי קורין אלאל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |