בתשובה לeasy, 21/09/12 12:37
זה לא כל כך פשוט 602991
שלי יחימוביץ' כתבה היום:
"עופר נמרודי, המו"ל הקודם של מעריב ועבריין מורשע שישב בכלא, שיגר אלי איום מחוצף בתביעת דיבה.
על מה? על כך שחשפתי את הקומבינה שבה בעצם מכר את בניין מעריב לעצמו בסכום מגוחך ערב מכירת העיתון. תבעתי ממנו למכור את הבניין שכמובן שווה הון, ולכסות בתמורה את הכסף שגזל על פי החשד מההפרשות הסוציאליות של העובדים.
זה מכתב איום נלעג. הוא אומר שזו עסקה שנעשתה בין קונה למוכר מרצון!
ברור. כמו כל עסקת בעלי עניין.
מכירה ששקפה בעיקר את רצונו של המוכר נמרודי למכור את הנכס לקונה נמרודי שמאוד רצה לקנות את מה שנמרודי מכר לנמרודי.
זו היתה מכירת אחד הנכסים הכי משמעותיים של העיתון, בדרך לקריסתו הפיננסית שממיטה עכשיו חורבן על אלפי עובדים עשוקים.
גם העיתונים שפרסמו את ההודעה שלי קבלו איומי תביעת דיבה. גם מעריב. אין בושה.
אני קוראת לעיתונים שפרסמו את הידיעה לא להיבהל מאיומי הסרק ולחטט עוד יותר ביסודיות בסיפור הזה.
נוחי דנקנר ונמרודי ימשיכו לחיות בבתי פאר ולחיות חיים שרק מעטים בעולם זוכים להם. עובדי מעריב הם שיזרקו לרחוב בלי פנסיה".
זה לא כל כך פשוט 603007
דמגוגיה במיטבה (ולא מפליא לאור זהות הכותבת). אם נמרודי הוא הבעלים של העיתון (מו"ל או פושע לא קשורים לעניין), אז הוא יכול להעביר לעצמו או לכל חברה שלו כל חלק מהעיתון גם בחינם, בתור דיווידנד (שעליו יש לשלם מס). מתי אסור לו להוציא נכסים ? כשיש סכנה לפשיטת רגל ואי תשלום חובות אחרים, אז יוצא שהבעלים מעדיף את עצמו, בעוד שעדיפות הולכת לבעלי האג"ח ושאר בעלי חוב. העיתון לא פשט רגל תחת נמרודי, בנתיים אף אחד גם לא הוכיח שהוא לא הפריש כראוי. אם יש כאן בעיה‏1, זה שמאז באה חברה אחרת, שפכה ים של כסף, ציבורי בחלקו, עבור עסק שברור שהוא מת.

1 חוץ מהשאלה האם ומתי לא הופרש כסף כראוי, ובמידה וזה קרה גם קודם, למה לא עלו על זה בבדיקת הנאותות לפני הקניה.
זה לא כל כך פשוט 603008
היא לא טענה שהעסקה אינה כשרה. אלא רק שהיא מסריחה.
מעבר לשיקולים כלכליים יש גם עניין של נראות.

אם כי אני מסכימה שהוא לא חייב לממש דווקא את הנכס הנדל''ני כפי שכמה אנשים מבחוץ החליטו וקראו לו לעשות.
זה לא כל כך פשוט 603023
נו באמת, אתה באמת כל כך תמים או שאתה רק עושה את עצמך?

העיתון הוא חברה ציבורית שהייתה בשליטת נמרודי. נגיד 51% של נמרודי. נניח הבניין שווה 200 מיליון דולר.
נמרודי (ששולט בעיתון) מוכר לנמרודי (הלקוח המיליונר) את הבניין בחצי מערכו האמיתי (100 מיליון דולר). אפשר להוציא איזו הערכת שווי שרוצים שמצדיקות את העניין, ואני בטוח שעשו את זה.
והנה כך, במטה קסם, נמרודי הרוויח כחצי מערכו (האמיתי) של הבניין- 100 מיליון דולר, והחברה הפסידה 100 מיליון דולר, כי הבניין היה שווה 200. נכון, נמרודי בעל השליטה הפסיד גם חצי מזה, כי הוא בעלים של חצי מהחברה. לכן בפועל הרוויח רק 50 מיליון דולר. נמרודי המסכן.

זו נקראת עסקת בעלי עניין, שנעשית תמיד על חשבון בעלי מניות שקטים מהציבור, לטובת הטייקונים ובלעי השליטה.
לא מזמן התפרסמה עסקת בעלי עניין אחרת שבה נמכרה גנדן תיירות מדנקנר לאי.די.בי.
לגנדן תיירות היו חובות גדולים, שדנקנר היה צריך לשלם. עשו הערכת שווי שמראה ששווה לקנות, ואי.די.בי קנתה. דנקנר עכשיו לא צריך לשלם, כי אי.די.בי היא חברה בע"מ.
וכך פגעו גם בבעלי מניות מהציבור של אי.די.בי, וגם בבעלי החוב של גנדן תיירות, כי דנקנר לא צריך להביא יותר כסף מהבית.
זה לא כל כך פשוט 603107
עיסקה בין החברה לבעל עניין בה חייבת אישור מצד בעלי המניות האחרים (או נציגיהם), כדי למנוע בדיוק את המצב עליו אתה מדבר. לא צריך את חברת הכנסת יחימוביץ', ישנה רשות שלמה שמתעסקת בדברים כאלו.

אבל מעניין אותי, אם לפני המכירה של נמרודי לדיסקונט הוא החזיק ב-‏93% ממניות החברה, כמה בדיוק הרוויח נמרודי על חשבון הציבור בעיסקה הנ"ל ?
זה לא כל כך פשוט 603478
אתה מתכוון לרשות להגבלים עסקיים?
עובדה שהיא מאפשרת את זה.
זה לא כל כך פשוט 603485
את מבקרת את תיפקודה של רשות על סמך התחושה שלך שהעסקה לא כשרה ? או שאולי בדקת שאכן השווי לא ראלי, שלא התקיימה הצבעה של בעלי מניות המיעוט ושהרשות אכן לא עשתה כלום בנושא ?

דרך אגב, היה מכרז על בית מעריב, היתה הצעה אחת (48 מליון) שנפסלה (לא צורפה ערבות, גם לא לאחר הארכה), ואף אחד אחר לא היה מוכן להציע יותר במכרז פומבי. לי זה נשמע כשר.


חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים