|
||||
|
||||
החלק הראשון של המשפט הראשון שלך אינו תורם דבר, כי ברור ששנאה היא שנאה (ולא דבר אחר). החלק השני של המשפט הראשון שלך אינו ברור לי, בעיקר משום שאתה מציב בצד אחד של המשוואה את המניע וההשקפה ובצד השני את השנאה. לטעמי, תמיד יש גורם מניע כלשהו, המביא אדם לידי ההשקפה בה הוא אוחז ואין כל רבותא בכך, שלעתים השקפה מבטאת גם שנאה. נראה לי שאתה מבלבל בין המושג הכללי "שנאה" לבין המושג "שנאת ישראל". לא ארחיב בכך ורק אומר באופן כללי וגס, שסתם שנאה עוסקת לרוב ביחס שבין אדם לאדם אחר בעוד ששנאת ישראל משקפת עמדה של אדם כלפי היהודים כקבוצה. לכן, בהחלט אפשרי ששונא ישראל ינהג בי, כאדם פרטי, בצורה נאותה ומנומסת ולא יעלה על דעתו לפגוע בי בשום דרך באופן אישי על אף היותי יהודי. באשר למשפט השני שלך - בודאי ששקלתי. בעלי השקפות דומות לאלה של איציק ודומיו הנם שונאי ישראל בחלקם ובעלי דעה משובשת בחלקם האחר (אולי לכך כיוונת ב"נאיביות"). אין כל הסבר סביר אחר לפער העצום בין המציאות לבין "דעותיהם" האנטי ישראליות/יהודיות החריפות והשיטתיות. באשר למשפט השלישי - משפט זה מבלבל, כאמור, בין סתם "שנאה" לבין "שנאת ישראל". אני מאשים את איציק ודומיו בשנאת ישראל ולא בסתם שנאה. אתה גם טועה בכך כשאתה מייחס לי "שנאה יוקדת" כלפי איציק ודומיו. ספק אם תאמין לי, אבל אין בליבי שום שנאה כלפיהם. אני חש כלפיהם בוז גדול והעיקר - אני חושב שיש לנהוג בהם כפי שצריך לנהוג בכל מי שמסכן את המדינה. הא ותו לא. באשר למשפט הרביעי שלך - איני שוגה בנושא זה. שבת שלום ליהודים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |