בתשובה ליוסי גורביץ, 14/06/00 13:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הלקח העקרי שההעם היהודי צריך להתנהג כמו אותם עמים ששמרו על ריבונות לאורך זמן אם ברצונו להתקים. התנהגות זו כוללת: להפסיק להאמין באשליות כמו מזרח תיכון חדש. לא לותר על שטחי מולדת אלא אם הם נמצאים בשוליים ומאוכלסים אוכלוסיה של עם אחר בצפיפות רבה מדי כמו רצועת עזה. להעדיף את חוקינו ותרבותינו על חוקים של מדינות זרות. כל שינוי בגבולות,שינוי בתחומי החוק הישראלי, יציאה למלחמה יצריך רוב מיוחס. לא לעשות בריתות פוליטיות עם אנשים כמו הסוס הטרויני אחמד טיבי. לשמור על אופיה של המדינה כמדינת לאום. להפסיק לנסות למצוא חן בעיני עמים אחרים. להעדיף את שמירת ההצרכים הלאומיים שלנו על סיפוק שאיפות לאומיות של עמים אחרים. להוריד את רמת החיים בהתאם לאפשריות הכלכליות. לא לאפשר לצורר כמו ערפת להתחזק. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
להפסיק לחשוב מה יחשבו עליך? להפיך, לקח השואה הוא שאתה צריך את העולם לצידך. רוב מיוחס? מדינת לאום? ואני חשבתי שלקח השואה הוא שכולנו שווים. להעדיף את חוקינו ותרבותנו, כלומר ללמד אנשים שיש להעניש סוטה מחשבתי, הומוסקסואל ואישה שאיבדה בתוליה? וכל שאר הדברים - אני לא רואה איך הם קשורים לשואה. הם יותר קשורים לדברי הימין בגרמניה אחרי מלחמת העולם הראשונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי הלקח הוא שהיהודים צריכים לעזוב את הדרך שגרמה לכל העולם לשנוא אותם כל כך. להפסיק להתבדל מהסביבה שלהם, להפסיק לחיות בעבר ולהפסיק לשנוא את כל העולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תפיסה פופולארית, בגרמניה שלפני השואה.... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה שלי היא מקצנת כדי להראות את הטמטום שבדבריו של עמית. עם ישראל הוא המדכא והכובש במקרה הזה ולא הפלסטינאים. להשוות את גבולות 67 לגטו זה הכחשת שואה. להגיד שהפלסטינאים מוליכם אותנו כצאן לטבח זה כמו לתבוע את מורדי גטו ווארשה על רצח חיילים גרמנים (כן גם עכשיו אני מקצין אבל אתה בטח מבין את הרעיון). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם ישראל הוא אכן כובש - את נחלתו. אין שום פסול במילה כובש. עם ישראל בפירוש אינו מדכא. ערביי יהודה ושומרון קיבלו ממנו עד פרוץ האינטיפאדה זכויות שהיו יכולים רק לחלום עליהם תחת שלטונם הקודם, ובטח ובטח תחת שלטונם הנוכחי והמושחת. יתכן ו''רוצה אדם בקב שלו יותר מתשעה קבין של חברו'' ולכן לא היה לטיעוני כל משמעות אם אכן היו אותם ערבים עם, אולם מכיוון שמשמעות הגדרתם כעם היא אך ורק בכדי לחסל את מדינתנו, ומעבר לזה אין שום דבר העושה אותם עם, אין שום סיבה שנתייחס אליהם כאל כאלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שטויות במיץ. תבקר פעם בירדן, ותשווה לאיך נראים השטחים. טדי קולק עצמו הודה בראיונות לעיתונות שהזנחת מזרח ירושלים היתה מכוונת על מנת ''לשמור על המאזן הדמוגרפי''. לא היינו נחמדים ולא היינו נאורים. אמת, שלא הדרדרנו לרמה של השמדת עם. לא הייתי זוקף את זה לזכותנו, כמו שלא הייתי מודה לאנס על שלא רצח את קרבנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבריו של קולק מתייחסים מן הסתם לאישורי בניה, כיודע לך רמת החיים עומדת לרוב ביחס הפוך לקצב ההתרבות. ההשוואה לירדן היא לא רלוונטית מפני שבירדן האזרחים לא הפריעו לאף אחד להעלות את רמת החיים שלהם. לכל הקישקושים, השטויות וההשוואות המרומזות והמלאות על ''רצח עם'', ''אונס'' וכדו' התייחסתי בהרחבה כמדומני במאמר זה. כל הביטויים האלו שלא קשורים לשום דבר מציאותי בשלושים שנה האחרונות מאומצים על ידך בשמחה משום מה. ברור שאתה לא מכיר את המציאות ביש''ע אלא ניזון מהמנגנון מזוכיסטי המפותח המשומן היטב על ידי כותבים נאו-פלסטינים כגון עמירה היס וגדעון לוי. התופעה שפגשתי כאן של דור שלם של אנשים שתפיסת עולמם את המדינה מיוסדת על שביבי הסטוריה משוכתבים בחובבנות יחד עם קטעי עיתונות מגמתיים, עצובה ומדהימה כאחד. חבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אף אחד שאינו אדיוט מושלם לא טוען שהיה כאן רצח עם. היה כאן טיהור אתני (ב-48) שזה משהו אחר לגמרי, ואפשר לטעון כמו בני מוריס שהוא היה הכרחי. מילא. אבל לא על זה מדברים כאן. ומאיפה המילה אונס משתרבבת? על מה אתה מדבר?? 2. מן הסתם, כשיחקרו דיכויים פוליטיים ומשטרים אפלים במאה העשרים, מדינת ישראל לא תצא עמוק בתוך הרשימה השחורה. בהשוואה לרוב הזוועות של המאה הזו אנחנו ממש צמחוניים. אפילו מצרים, שכנתנו היקרה, אשמה בדיכוי חמור משאנחנו אשמים בו. סבבה. אבל כשמדובר בזכויות אדם ודיכוי, אני איכשהו לא ממש מאושר להיות באותה ליגה עם מדינות ערב. 3. סיפור קטן: יש לי חבר שהיה חייל בגולני ב-93-96. הוא עצמו סיפר לי איך הוא והחבר'ה היו פורקים עצבים: תופסים מישהו בחברון, דוחפים אותו לחדר מדרגות, וקורעים לו את הצורה. סתם, כדי להוציא קיטור. לא, זה לא היה בעיתון, וזו לא הסטוריה פוסט ציונית. זה חבר טוב שלי, ותאמין לי שהוא אחלה בן אדם. זה לא שאנחנו המפלצות הכי גרועות בהיסטוריה. זה מה שלהיות חייל כיבוש עושה לאנשים טובים. 4. אולי כדאי שתקרא את מה שכתב גיל לדרמן (לקראת סוף "ערפאת מאיר את טפשות אוסלו"), לגבי כפיות הטובה הנוראית של הפלשתינאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבה נזכר בציטוט של דבריך ''לא נודה לאנס על כך שלא רצח את קרבנו'' - זה אולי יתן לך מושג כל שהוא מניין שורבבה המילה אונס. כן אני יודע שזה משל, לכן דיברתי על רמזים. היה מאוד נחמד אם כולנו היינו מחייכים אחד לשני גם בשכם ובעזה ולא היינו רואים בטלוויזיה חיילים נלחמים בילדים- ממש כמו בכל מדינה מערבית אליה אתה נושא את עינייך- אולם אי אפשר לעשות את ההשוואה הזו מכיוון שהמצב בו אנחנו נמצאים הוא נסיון בו כל אחת מהמדינות שהיית מביא כדוגמא טובה למתן זכויות אזרח, לא עומדת. אם נשכלל את חומרת המצב אל מול רמה מוסרית אנחנו בוודאי הכי טובים על פני הגלובוס. לכן גם אם הסיפור שהבאת נכון, ולא השתרבבו אליו ''התפארויות'' (כן יש מי שמתגאה בזה) ואף אם הוא לא היה יחיד, בחישוב כללי עדיין מצבנו טוב - וכמובן שיכול להיות טוב יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי רק השגה אחת על דבריך, והיא פשוטה: מצבנו לא טוב. הוא טוב יחסית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. בקשר לריבונות - מתי הייתה לעם היהודי ריבונות, לפני 1948? מה קשורה הריבונות לשואה? רשום לפניך את השמות הבאים: פולין, נורבגיה, דנמרק, הולנד, בלגיה, לוקסמבורג, צרפת, יוון, יוגוסלביה, אוסטריה, צ'כוסלובקיה = כולן מדינות ריבוניות שכרעו מול העוצמה הגרמנית. הייתה להן ריבונות, והיא לא עזרה להן בכלום. ב. "לא לוותר על שטחי מולדת" - ומי קובע מהם שטחי המולדת? בתחילת המאה, רוב היהודים חיו בפולין ורוסיה. האם אלה שטחי מולדת? האם אסור לסגת מהם? ואיך זה קשור לשואה? האם יהודי אירופה נסוגו משטחים שבהם שלטו? ג. "לא להאמין באשליות כמו המזרח התיכון החדש" - ולהשאר דבקים באמונה של "כל העולם נגדנו, תמיד", אני מניח? ואיך זה קשור לשואה? ד. "להעדיף את חוקינו ותרבותנו" - מה זה קשור לשואה? אם כבר, היה קל יותר להרוג את אלה שדבקו בחוקיהם ובתרבותם (ובמלבושם). ה. "כל שינוי בגבולות..." - שוב, איך זה קשור לשואה? לא היתה שם מדינה יהודית, לא היו לה גבולות, והיא לא יצאה לשום מלחמה. ו. "לא לעשות בריתות פוליטיות עם אחמד טיבי" - שוב, מה הקשר לשואה, במחילה? האם המדינה היהודית של שנות השלושים קרסה עקב שיתוף בשלטון של נציגי המיעוט? ז. "לשמור על אופיה של המדינה כמדינת לאום". לא הבנתי. היום היא לא מדינת לאום בכלל, אלא מדינת דת: מעמד האזרח נקבע על פי העדה הדתית שאליה הוא משתייך. ושוב, מה הקשר לשואה? ח. "להפסיק לנסות למצוא חן בעיני עמים אחרים" - טוב, את זה היהודים באמת עשו לפני השואה; למעשה, הם אף הגדילו והובילו את העמים האחרים לשנאתם. אני לא בטוח, מצד שני, שזה לקח תקף. ט. "להעדיף את הצרכים הלאומיים שלנו..." - ובפעם המי יודע כמה, מה זה קשור לשואה? י. "להוריד את רמת החיים..." - סליחה? הלו? על מה אתה מדבר? יא. "לא לאפשר לצורר כמו ערפאת להתחזק" - למיטב ידיעתי, לא היה מצב שבו הנאצים ביקשו מהיהודים לאפשר להם שלטון עצמי בגרמניה, ולהסיג ממנה את כוח הכיבוש היהודי. אני ואתה חיים באותה פלנטה? כל הטקסט שלך היה ניסוח תמוה במיוחד של מניפסט ימני, שלא ממש הצליח להראות איך הוא תוצאה של השואה, אבל שמבקש אותה כתירוץ לכל מעשה עוול שלו. לשימוש הציני הזה בזכר השואה כדי לנמק כל מעשה נבלה כבר קראו טובים ממני "שואה ביזנס". מצער לדעת שהעסקים עדיין טובים כל כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מארק וויליאמס יו"ר "מסיבת התה אקפרס" השייכת לתנועת המחאה האולטרה שמרנית אומר שה-NAACP מרוויחה מנושאים גזעים הרבה יותר כסף מאשר סוחרי העבדים. בנוסף הוא פרסם מכתב כביכול בשמו של "קנאי" המופנה לנשיא לינקולן "הדרישה של 'מסיבת התה' שהממשלה תפסיק להעלות מסים היא החלק הכי גזעני. זה בלתי נסבל. איך הצבעוניים יוכלו לקנות טלויזיית מסך רחב לכל חדר אם הלא-צבעוניים יוכלו לשמור את משכורתם?" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אישית, אני לומד לקח אחר לגמרי מהשואה. אני לומד שעם שמתעקש לעמוד על ''אמיתות'' מפוקפקות וללכת אחריהן עד הסוף, גם במחיר של השמדת עמים אחרים ומלחמת עולם יגמור כמו הגרמנים, בחורבן טוטאלי. גם קשה לי להבין עם איזה צד בשואה אתה מזדהה מוסרית. אני (וזה אישי לגמרי) נוטה להזדהות עם קרובי המשפחה שלי שנשרפו באושוויץ וקשה לי מאוד להזדהות עם האנשים היקרים ששלחו אותם למשרפות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לומר את האמת, המדינה שיצאה הכי טוב ממלחמת העולם השנייה הייתה דווקא גרמניה (המערבית, בתחילה, ולאחר מכן המאוחדת). להגיד שעבר חורבן טוטאלי על המדינה שהיא כנראה החזקה ביותר (מבחינה כלכלית וחברתית) באיחוד האירופי זה קצת מוזר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסוף מלחמת העולם השניה, גרמניה ואוסטריה היו תלי חורבות. זה מזכיר לי סיפור ששמעתי פעם על שבט דרום אמריקאי אחד שהכריז מלחמה על שלוש ממלכות שכנות וגמר בלי גברים בכלל. גרמניה לא היתה מצב מאוד רחוק מזה. לא נשארו הרבה גברים גרמנים בסוף המלחמה. גרמניה התאוששה ב''נס כלכלי'' שדרש שנים של עבודה מצד הנהגה כלכלית ופוליטית מבריקה וליברלית, ומובן, וות של כסף אמריקאי (תכנית מרשל). צרפת אנגליה, למשל, יצאו מהמלחמה במצב טוב בהרבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה"שבט הדרום אמריקני" אינו שבט כלל אלא מדינת פרגוואי. במלחמת הגוארני, לפני כ-130 שנים, הדיקטטור ששלט אז בפרגוואי (לופז משהו) נלחם נגד השכנים - ארגנטינה, אורגוואי ונדמה לי שגם ברזיל או בוליביה. בתום המלחמה, 90% מהגברים בפרגוואי נהרגו. (כולל לופז עצמו - שרק עם מותו תמה המלחמה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצבא הצרפתי נשבר כליל עוד בתחילת המלחמה, ועד שנות החמישים לא היתה לו תקומה. בריטניה, לעומת זאת, פשטה רגל, פשוטו כמשמעו. הבריטים נאלצו להנהיג *קיצוב מזון* ומצרכים אחרים, וסבלו משפל כלכלי חסר תקדים. כך שאולי מספר הגברים בגרמניה הופחת משמעותית יותר מבבריטניה, אך אכן מצבם הכלכלי היה פחות גרוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואתה חושב שגרמניה לא פשטה רגל? מצבה הכלכלי של גרמניה אחרי המלחמה היה בכי רע. נכון, מצבה של בריטניה לא היה טוב, והיא נאלצה לפרק את האימפריה שלה, אבל מצבם של הגרמנים בסוף המלחמה היה גרוע יותר: הם לא היו מסוגלים אף להאכיל את עצמם, ונאלצו להשען על סיוע של בעלות הברית. שפר, בטרם משפטו, אמר ש"כל מה שבעלות הברית צריכות לעשות כדי להעניש את גרמניה הוא להפסיק להעביר לה מזון. תוך שבועיים ישרור רעב." מה שהציל את גרמניה, בעיקר, הייתה תוכנית מרשל, שיצאה מנקודת הנחה שיש צורך לשקם את גרמניה כאבן ראשה בחומה האנטי סובייטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נחמד מאוד שלמדת כמה לקחים ממלחמת העולם השניה, אבל למה היית חייב ללמוד אותם מהצד *הגרמני*? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |