 |
לתינוק בהחלט יש זכויות, אבל הן אינן ואינן יכולות להיות מעוגנות ביחס של המדינה אלא הן מעוגנות בקשר הטבעי אשר בין אם לתינוקה וכך הוא בקרב בני האדם ובממלכת הטבע כולה, ושום חוק אינו ולא יכול לעמוד מעל חוק הטבע הזה.
מבחינה דתית הטקס כלל איננו צריך נימוק, ואם יש לו נימוק, הרי שאדם שעבורו השמיים הם ריקים לא יהיה מסוגל לתפוש אותו. מעשה זה של ברית המילה מבטא את הקשר היסודי והראשוני שבין האדם לבין האלוה. ביטול המילה היא בבחינת גט כריתות של הקשר הזה. לבוא ולומר שהערל הוא עדיין יהודי משום שהוא נולד לאם יהודייה, זה נכון פורמלית ועדיין חסר מן הבחינה העיקרית, שכן היהודי מקבל על עצמו ביהדותו את הברית שכרת אלוהים עם אברהם ועם צאצאיו לכל הדורות.
ואולם היהדות איננה רק דת, אלא היא גם ציוויליזציה, ובמובן הזה התינוק הוא אמנם יצור חף שמגיע לעולם כמו לוח חלק ולכאורה יש לו זכות לבחור לעצמו זהות. אבל בכל מובן התינוק מגיע אל תוך עולם שקדם לו. למעשה הוא נולד מתוך עולם שקדם לו. מתוך תרבות, מתוך שבט, עם, דת וכל כיו''ב. המחשבה לנתק את התינוק מאותו מטען כדי לאפשר לו זכות פורמלית לבחור בעצמו, היא לא טבעית, אולי גם מזיקה, ובכל מקרה היא מייצגת את הערכים שאת בוחרת עבורו בדרך התשליל. כלומר, תינוק נמול נולד לאם יהודייה שמביאה אותו אל עולם של אמונה בריבונו של עולם ומבחינתה טקס המילה הוא מעמד נשגב של היווצרות הקשר בין האלוהים לבין פרי בטנה, ותינוק ערל נולד לאמא ליברלית או אתיאסטית שמביאה אותו אל עולם שבו אין אלוהים, ואולי יש אלוהים, ובכל מקרה היא תניח לו להחליט בעצמו. זה לא ממש שונה. זו זהות וזו זהות.
מיותר לומר שלא מדובר ב''חיתוך הפין'' או ''פציעה'' של התינוק, או התקפה על התינוק ולמעשה המערכת העצבית שלו אינה מפותחת כדי כך שהוא ירגיש כאב וסבל כשם שאת מבקשת לתאר.יחד עם זאת ליבי ליבי עם אותם אלה המבכים על אבדן העורלה, שכן לא הם בחרו בכך וזה בלתי הפיך, ואני יכול להרגיש את הכאב והצער ואפילו הכעס שמתעורר בהם למחשבה על כל התענוגים שאולי אבדו באופן בלתי הפיך יחד עם אותו שקיק מלא עצבים. יתר על כן אני סבור שאין לראות בכך יחס שהוא כולו פיזי כלפי המין, כאילו הנאה היא כולה שאלה של חיכוך ודגדוג, שכן אינני פוסל אפשרות של קשר רוחני ממשי בין האדם לבין העורלה שלו והוא לא פחות חשוב מן הקשר הרוחני שאולי קיים בין האדם לבין האלוהים. ואולם לעניות דעתי, ההכרעה בעניין זה צריכה להישאר ומן הסתם תמשיך להישאר ממילא בידי הוריו ולא בידיו שלו ולא בידי המדינה, ממש כשם שהוא מקבל מהם את קומתו, מבנה גופו, צבע עיניו וכו'.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש